במשך שנים ניצלו ענקיות האינטרנט והחברות הגדולות את הביג דאטה לטובתן. מאגרי המידע הדיגיטליים האדירים נהפכו למקור הכנסות מרכזי ששווה מיליארדי דולרים בשנה לחברות רבות, ובראשן פייסבוק וגוגל.
מיזם ישראלי חדש מתכוון לנצל את הביג דאטה לטובתנו. Crowd Action, סטארטאפ שהוקם השנה בחממת קרן ההון סיכון JVP בירושלים, מבקש להפוך לפלטפורמה מרכזית באינטרנט, שתעניק לצרכנים שנפגעו על ידי תאגידים כלים מתקדמים למיצוי זכויותיהם – ותקל עליהם לקבל פיצוי כספי. המייסדים הם מירב כהן (CEO), לשעבר מנכ"לית ארגון הצרכנים אמון הציבור ובעברה חברת מועצה בעיריית ירושלים, וניב סטולרסקי (CTO), מומחה לתחום הביג דאטה, שעבד באינטל בתחום זה בשבע השנים האחרונות.
"זה סטארטאפ עם אוריינטציה חברתית, ראשון מסוגו בישראל ולמיטב ידיעתנו גם בעולם, שפועל לצמצום חוסר הסימטריה בין הצרכן הבודד לתאגיד הגדול", אומרת כהן. חוסר הסימטריה הזה מקבל ביטוי יומיומי בעולם הצרכנות. מיליוני צרכנים בעולם נפגעים מדי יום מהטעיות, חיובים מיותרים, מוצרים פגומים, שירות לקוי ועוולות אחרות של תאגידים. חברות ביטוח שמוכרות פוליסות לאנשים שלא זקוקים להן, ספקיות סלולר שגובות מלקוחות סכומים גדולים על שירותים שלא ביקשו וקופות חולים שמחייבות מטופלים שלא לצורך הם רק חלק קטן מהדוגמאות. ברוב המקרים, צרכנים שנפגעו מרגישים שהם צריכים להילחם לבד מול תאגידי ענק, ופעמים רבות לעבור מסכת ביורוקרטית ארוכה ומייגעת עד לקבלת פיצוי כספי.
"לצרכן הבודד אין סיכוי מול תאגידים גדולים. האפשרות היחידה של צרכנים לקבל כוח היא באמצעות קבוצות מאוגדות", אומרת כהן. "ברגע שאתה פונה לצרכן ואומר לו שהוא לא לבד, ושזה קרה לעוד עשרות אנשים, זה נותן לו כוח. אנחנו חוסכים לצרכנים את ההתעסקות בתחומים הכי קשים – בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים. היתרון הגדול הוא הטכנולוגיה של ביג דאטה, שיכולה לנתח מסות של נתונים באפס זמן, וגם לבור את הבר מן התבן".
בשנים האחרונות הכוח האדיר של הרשתות החברתיות העביר חלק ניכר מתלונות הצרכנים אל פלטפורמות כמו פייסבוק וטוויטר. לפי הערכות, כ־70% מהתלונות הצרכניות מתפרסמות כיום במדיה החברתית, כשלרוב המשתמש מתייג את הגוף שנגדו הוא מתלונן. לכאן נכנסת קראוד אקשן, שסורקת את הרשתות החברתיות באמצעות טכנולוגיות למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית (Natural Language Processing), במטרה לאתר צרכנים שנפגעו בדרך דומה. בשלב זה החברה מאגדת אותם לקבוצה ומסייעת להם לקבל פיצוי או להגיש תביעה ייצוגית באמצעות משרד עורכי דין.
בינתיים קראוד אקשן עובדת במודל Bootstrap, כלומר פיתוח המערכת ללא משקיעים חיצוניים. "אנחנו רוצים קודם להגיע לשלב שבו יש מאגר לקוחות משלמים, ומערכת שעובדת ומייצרת ערך, ורק אז לאתר משקיעים", אומרת כהן. המודל העסקי של קראוד אקשן מבוסס על תשלום ממשרדי עורכי דין, שלהם הם מתווכים את התביעות הייצוגיות.
"בשלב הנוכחי של הפיילוט אנחנו עובדים עם פייסבוק, אבל בהמשך נאסוף את הביג דאטה שלנו מכל מיני מקורות – טוויטר, פורומים ברשת, אימייל", אומר סטולרסקי. "המפתח הוא לאתר מה מידת החוזק של תלונה צרכנית, והאם היא דומה לתלונות אחרות. ואז, ברגע שיש קבוצה, היא יכולה ללכת למגשר, להגיש תביעה בבית דין לתביעות קטנות או לנהל משא ומתן ישיר מול החברה. תביעות ייצוגיות הן כיום הדרך השכיחה ביותר, כי היא היעילה ביותר".
שוק התביעות הייצוגיות מגלגל סכומי עתק – בישראל ובעולם – וגדל בעקביות. בישראל הוגשו בעשור האחרון כמעט 10,000 תביעות ייצוגיות, כשמדי שנה מספרן עולה – ב־2016 נרשם גידול של יותר מ־30% במספר התביעות לעומת 2013, ובחמש השנים האחרונות הוגשו 325% יותר תביעות מאשר בשש השנים שלפני, לפי נתונים שסיפק עו"ד אסף פינק, המתמחה בתביעות ייצוגיות.
במסגרת עשר התביעות הגדולות בשנה שעברה הושבו לציבור בישראל 433 מיליון שקל. ב־70% מהתביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי משפט נפסק שהחברה הנתבעת צריכה לשלם לצד התובע כסף. יותר משני שלישים מהתביעות עסקו בסוגיות צרכניות גרידא, ושאר התביעות מתחלקות בין תביעות ביטוח, בנקאות, ספאם, ניירות ערך ועוד. שתי החברות הנתבעות ביותר הן סלקום ושופרסל – עם 14 ו־11 תביעות, בהתאמה.
קראוד אקשן נמצאת בשלב ההרצה של המערכת, ומקיימת שיתופי פעולה עם שלוש פירמות משפטיות גדולות בישראל. "עד היום, עורך הדין היה יושב במשרד ומחכה ללקוחות שיבואו אליו עם תביעות ייצוגיות, כיום אנחנו חושפים אותם לאוקיינוס של תביעות", אומרת כהן.
השוק הגדול באמת נמצא מעבר לים, ולשם מכוונת קראוד אקשן. בעוד שבשוק הישראלי מוגשות כמה מאות תלונות ביום, השוק האמריקאי מתמודד עם 2.5 מיליון תלונות ביום נגד תאגידים, וסכומי הפיצויים לנפגעים מסתכמים בשנים האחרונות ב־3.5־4 מיליארד דולר בשנה, כשב־90% מהפשרות המשפטיות הקבוצה הנפגעת זוכה לפיצוי כספי.
"בסוף, זה כלי גלובלי", אומר סטולרסקי. "ובעתיד אנחנו מקווים שעצם קיומו של הכלי ירתיע תאגידים מעוולות צרכניות. אם התאגיד התנהג באופן לא הוגן, הכלי שלנו כבר יאתר את התלונה, וימצא את הדרך לפתור את הבעיה עבור הצרכנים שנפגעו".
