במשרד קטן במבנה ישן בעיר התחתית של חיפה, פועלת חברה שתלויים בה גורלות של בעלי הון מרחבי העולם. אנשי עסקים, אוליגרכים, פוליטיקאים בכירים וידוענים באלפיון העליון שמוצאים עצמם במצוקה, פונים אל המשרד הזה כדי שיפתור להם צרות עסקיות ואישיות, יקצר להם תהליכים יקרים ומפרכים, יחשוף את מי שמנסה לאיים עליהם או לסחוט אותם, ולא פחות חשוב – ימנע מהם להיקלע לתסבוכות משפטיות שעלולות להיגרר שנים רבות.
החברה הקטנה והצעירה ששוכנת במשרד הזה נחשפת כאן לראשונה. שמה Sabra Intelligence Solutions, ובקיצור "סבּרה". היא הוקמה ב־2017 על ידי ערן בכר, יוצא שב"כ שבעבר שימש גם קצין ביחידת המעקב ואיסוף המידע של המשטרה, ומילא תפקידים מבצעיים בכוחות הביטחון. מנכ"ל החברה הוא שי צ'רבינסקי, שבעברו יותר מ־20 שנה בתפקידים ניהוליים בכירים בתעשייה ובהייטק.
החברה מצהירה כי היא "מספקת מגוון רחב של שירותים בתחום הביטחון, מודיעין, ביון ומעקב, ושירותי ייעוץ והדרכה בתחומי הביטחון וההגנה". אבל מה זה אומר בפועל?
"אנחנו מטפלים בפתרון סכסוכים של עשירים וחברות גדולות בהיקפי ענק, במאות מיליונים או במיליארדי דולרים", אומרת היועצת המשפטית של החברה, מעיין בכר, בראיון שנערך במשרדי החברה בחיפה. "בסכסוכים של עשירים וחברות גדולות ברחבי העולם מעורב הרבה מאוד לכלוך. זה אומר מתקפות סייבר, האזנות סתר, מעקבים חוקיים ולא חוקיים, ריגול, סחיטה, חטיפות וכופר, ולכן ההשקעה היא בשירות שהוא כמו ארגון ביון מקיף", מספרת בכר. לדבריה, החברה מעסיקה 22 עובדים בישראל ובחו"ל. "זה כולל אנשי מבצעים בשטח, דסקאים שמנתחים את חומר הראיות והממצאים, אנשי מקצוע ספציפיים – מומחי שוק הון, פסיכולוגים, משפטנים – שנבחרים על פי הצורך, וצוות משא ומתן שמטרתו לסגור את האירוע בלי להגיע לבית משפט".
בכר, הנשואה למייסד החברה, מספרת על מקרים שבהם טיפלה סברה עד כה, בהם למשל, סיפור על חברה ציבורית בינלאומית בתחום הקמעונות, שמצאה עצמה נתונה למתקפות תקשורתיות שמקורן לא היה ברור למנהליה. כמה מהדיווחים על החברה שהופצו בתקשורת היו מבוססים באופן חלקי על עובדות, חלקם נשענו על מידע פנים, אך אחרים היו מופרכים לגמרי. בעקבות המתקפה החלו אנליסטים בבורסות שונות לפרסם תחזיות שליליות על החברה, ומנייתה צנחה בכ־7%. "הצלחנו לחשוף שני עובדים מתוך החברה שהיו סוס טרויאני", מספרת בכר. "בנוסף, התברר שנערכו מעקבים על המנכ"ל ועל עובדים בכירים אחרים בחברה, ושלכל הטלפונים בחברה הוחדרו תוכנות ריגול. סיפקנו ללקוח הגנה מרבית, ותוך כדי כך גם הבנו מיהו התוקף – גילינו שזו היתה חברה מתחרה, גדולה יותר, שיש לה שאיפות השתלטות על הלקוח שלנו ושהמטרה שלה היתה להפיל את המנייה כדי לכווץ את שווי החברה. התחכום כאן היה גבוה, וכדי לאתר את התוקף גייסנו גם מומחי שוק הון, מעבר לאנשי המבצעים של החברה".
מה עשיתם אחרי שאיתרתם את מקור המתקפה?
"התחלנו לאסוף מידע עומק – מה המניעים של החברה התוקפת, מה החולשות שלה, מה היא רוצה. בשלב מסוים הצד השני ביצע מעשים פליליים לחלוטין, וברגע שהם נחשפו, לא היה להם הרבה מה לעשות. כך הגענו לשלב המשא ומתן איתם, ומשם הדרך לסיום הפרשה היתה קצרה. אם הלקוח של החברה שנפגעה לא היה פונה אלינו, ייתכן שבתוך כמה חודשים היא פשוט היתה מוצאת את עצמה מחוץ למשחק".
במקרה נוסף שמציגה בכר מעורב איש עסקים מתחום ההייטק, שגר בבוורלי הילס. "הוא הרגיש שמישהו עוקב אחריו ולא ידע למה", היא אומרת. "הצוות המבצעי התחיל לעבוד על התיק, העביר חומרים לאנליסטים, ופתאום הבנו שהלקוח שלנו הוא יעד לתרגיל עוקץ מתוחכם מאוד שמעורבת בו בת הזוג שלו מזה חצי שנה. המטרה היתה לגרום לו להשקיע כסף גדול באיזשהו מיזם סיני פיקטיבי. גילינו ראיות ברורות לעניין, וחשפנו אותה בפניו כשתולה, לפי החומרים שגילינו".
גם במקרה שלישי שעליו מספרת בכר מעורבת בת זוג, אך הפעם תפקידה הפוך: שני אוליגרכים שהיו שותפים הסתכסכו ודרכיהם נפרדו. לטענת אחד מהם, אומרת בכר, השותף לשעבר התחיל להבריח נכסים באמצעות מסמכי גירושים. "לעורכי הדין שלנו היה כאן תפקיד קריטי – לאתר איך בדיוק הוא מבריח את הנכסים. גילינו שהגירושים פיקטיביים, שהם חיים ביחד ומבלים ביחד, ושהגירושים היו צינור להבריח נכסים. משם המשא ומתן לפיצויים וסגירת התיק היה קצר מאוד".
עם לקוחות כאלה, אתם לא חוששים להסתבך עם האנשים הלא נכונים? מישהו מהצד השני עלול לנסות לפתות איש מבצעים אצלכם.
"יש אצלנו אפס סובלנות להפרה של כללי עבודה. לשמחתי מעולם לא נאלצנו לפטר מישהו שעבר על החוקים, זה לא קרה עד היום".
לא מפריע לכם לספק שירותים לאנשי עסקים בתיקים שיש לגביהם סימן שאלה לגבי מוסר ופגיעה באנשים אחרים?
"רוב הלקוחות שלנו הם אנשים נורמטיביים, אנשי עסקים לגיטימיים שנקלעו לאירוע בעייתי. אנחנו לא מחליטים פה מי הצד הטוב ועל מי צריך להגן, אנחנו לא בית משפט, גם כשאנחנו מריחים דברים שליליים אנחנו מספקים שירותים".
ומה קורה אם מגיע אליכם לקוח פוטנציאלי שמעורר חשד לגבי עסקיו?
"היו מקרים שבהם גורמים עבריינים פנו אלינו, ומראש ידענו מי הם – וסירבנו בעדינות. לא ניתן שירות לגוף שהפעילות שלו עלולה לסכן אותנו".
בכר מבהירה שכל פעולות החברה הן במסגרת החוק. "אנחנו לא משתמשים בתוכנות ריגול או האזנות סתר, יש לנו צוותים מיומנים מאוד – כולם בוגרי יחידות מבצעיות, שב"כ, מוסד, מטכ"ל וכדומה, ומגיעים לתוצאה הרצויה בלי לעבור על החוק".
התמונה הגדולה
כיום מטפלת סברה בחמישה־שישה תיקים במקביל, אומרת בכר. "שניים מהם גדולים מאוד, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, וארבעה בינוניים, של עשרות מיליונים".
ומהו סדר הגודל של עלויות השירותים?
"העלויות נעות בין עשרות אלפי דולרים למאות אלפי דולרים, תלוי במורכבות התיק ובגודל החברה. לפני הצעת מחיר יושבים עם הלקוח ומעריכים מהו סדר הגודל. הרבה פעמים הצעת המחיר נבנית בשלבים, לפעמים אנחנו נעצרים באמצע אם הגענו כבר לתוצאות הרצויות".
מה האתגר הכי קשה?
"לאסוף את המידע זה דבר אחד, אבל היכולת לקחת את פיסות המידע ולחבר אותן לתמונה רחבה – זה האתגר האמיתי של העבודה. גם ביכולת להגן על הלקוח וגם להבין את הצד השני, מה מניע אותו ומה יגרום לו להפסיק, מה המוטיבציות שלו ומה החולשות שלו. בדרך כלל המניעים הם כלכליים".
ומה קורה במקרה של כישלון?
"אני לא יכולה לשים את האצבע על אירוע שנכשלנו בו לגמרי, אבל היה למשל לקוח ישראלי עם עסק בחו"ל, בתחום התובלה, שחשש שמנהלים לו עסק בתוך העסק, כלומר, שעובדים שלו פתחו עסק עצמאי בתוך החברה ומועלים בכספים. הוא התקין מכשירי GPS והתחיל במעקב אחריהם, ואז אנחנו נכנסנו לתמונה, אבל לא זיהינו כלום – לא מעילות, לא עסק בתוך עסק, שום דבר. בסוף החבר'ה שלנו הגיעו למסקנה שנכנס לענף שחקן גדול חדש, שלקח לו עבודה ובגלל זה הלקוח הרגיש שהיקף הפעילות שלו יורד, אבל לא היתה מעילה בעסק שלו".
לא היה לכם שום כישלון? אין חברה עם 100% הצלחה.
"ייתכן שהיו מקרים מסוימים שבהם עצרנו לפני שהגענו למטרה מסיבות אחרות. יש פעמים שהלקוחות בעצמם מזיקים לתיק – לקוח מחליט לפתוח במשא ומתן עצמאי, מנהל מגעים עם הצד השני בלי לעדכן אותנו, ומשבש את העבודה שלנו. אנשי עסקים עם הרבה כוח יכולים להיות לא ממושמעים, לחשוב שהם יודעים להסתדר לבד, ושהם יותר חכמים מכל אחד אחר – וכאן הם גורמים נזק. זה קורה המון. אנשים פשוט לא מסוגלים להתאפק".
הסיפורים שמציגה בכר וסוג השירותים שסברה מספקת מזכירים חברה ישראלית אחרת – בלאק קיוב, שבשנים האחרונות זוכה להדים תקשורתיים גדולים בעולם הודות לדיווחים על מעורבותה בשלל פרשות מהדהדות, ובהן פרשת הארווי ויינשטיין ופרשת טראמפ־איראן.
מה ההבדל ביניכם לבין בלאק קיוב? זה נשמע דומה מאוד.
"חלק מהשירותים חופפים, אבל למיטב ידיעתי בלאק קיוב לא מספקים את החלק של המשא ומתן, ואני גם לא בטוחה שהם מעסיקים אנשים מעולמות אחרים, כמו פסיכולוגים ואנשי שוק הון, שיכולים להיות קריטיים להבנה של האירוע כולו. הייחוד שלנו הוא באפשרות לתת ללקוח את המוצר עד הסוף, וזה כולל צוותים מיומנים במשא ומתן, שסוגרים את העניין מחוץ לכותלי בית המשפט – לא רק בישראל. אנשים שנשאבים לתוך מאבקים משפטיים נעשים אנשים כבויים, טרודים, מודאגים. המטרה שלנו זה להימנע מכל זה ולאפשר ללקוח להמשיך בחיים שלו".
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
איפה הכאב מוצא אותך: הסקר המפתיע על אושר בקרב צעירים בסקנדינביה