מורה מרחובות שפרשה לגמלאות בשנה שעברה הגישה לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב תביעה מעניינת, במסגרתה היא דורשת להעלות אותה בדרגה ואף לפצות אותה ב-75,000 שקל.
המורה, המיוצגת על ידי עו"ד אביבה גולן ועו"ד ניני חי, עבדה כמורה באותו בית ספר במשך כ-34 שנים, עד שיצאה לגמלאות באוגוסט 2018. מספר שנים לפני כן (ב-2013), היא הצטרפה להסכם קיבוצי הידוע בשם "אופק חדש" שנכנס לתוקף ב-2008 כחלק מרפורמה של משרד החינוך.באותה שנה (2013) המורה החלה ללמוד בלימודים מוכרים לקראת דרגה, במטרה לעלות בסולם הדרגות, המעניקות גם תוספת שכר ותוספת לפנסיה.
במרץ 2015 היא הועלתה לדרגה 8. ההסכם מ-2008 שעליו היתה חתומה קבע מפורשות כי לצד עמידה בתנאים נוספים נדרשות 3 שנות שהייה בדרגה 8 על מנת להתקדם לדרגה 9.
בהתאם לכך המורה היתה אמורה לקבל את דרגה 9 במרץ 2018, ובעקבות סיום לימודיה הנדרשים ותום התקופה, היא פנתה למשרד החינוך וגם לארגון המורים בדרישה לקבל את הדרגה החדשה.
אלא שלדברי התביעה משרד החינוך השיב בשלילה בהסתמך על הסכם אופק חדש מ-2016, בו נקבע כי העלאה מדרגה 8 ל-9 תינתן רק לאחר ארבע שנים בדרגה 8, ולא שלוש שנים כמו בהסכם הקודם.
בתביעה נטען, בין היתר, כי השינוי בדמות העלאת זמן השהייה בדרגה 8 גרם לפגיעה חריפה בזכויותיה של התובעת, ומנע ממנה לקבל את מה שמגיע לה בעקבות הלימודים שעליהם עמלה רבות, ואותם סיימה בזמן.
לטענת התביעה, אילו התובעת היתה יודעת על השינוי מבעוד מועד, היא לא היתה נרשמת ללימודים, או שהיתה עושה זאת שנה קודם לכן, על מנת להשלים את זמן השהייה הנדרש בדרגה.
פוגע במורים נוספים
בלשון משפטית, התביעה טענה כי על יחסי העבודה בין הצדדים חל "אינטרס ההסתמכות" על ההסכם מ-2008.
בהקשר זה אף נטען כי השינוי המדובר מ-2016 בהסכמי "אופק חדש" נוגד את "תקנת הציבור". "אם כל חוזה יכול להיות מופר רטרואקטיבית – השקעה בהתאם לחוזה הישן שהופר תרד לטמיון, מדובר בעוול גדול שנעשה לתובעת", נכתב בתביעה.
עוד נטען כי משרד החינוך למעשה פעל בחוסר תום לב, בכך שלא בדק את עניינה של התובעת באופן ספציפי, לרבות את עניין זמן ההמתנה, אלא בחר להתבסס על שינוי ההסכם שהתבצע מאוחר יותר ולאחר שהתובעת כבר החלה בלימודיה.
התובעת, לדבריה, נאלצה לפרוש מעבודתה באכזבה גדולה, ובהרגשה שהמערכת רימתה אותה, או לפחות התעלמה לחלוטין מנסיבותיה הספציפיות.
יתרה מכך נטען כי התנהלות משרד החינוך למעשה הביאה למצב שבו מורים רבים דוגמת התובעת לא יכולים לקבל את תוספת הדרגה בשום דרך, היות שפרשו ואינם יכולים להשלים את תקופת ההמתנה. מורים שלא פרשו נאלצים לחכות שנה נוספת לדרגה, אף שהחלו ללמוד בתקופה שההסכם הקיבוצי מ-2008 היה תקף ועליו הסתמכו.
סכום התביעה מגלם את פערי השכר שלא קיבלה התובעת, כאשר דרגה 9 מעניקה תוספת של כ-1,500 שקל לחודש, ואת הפער הפנסיוני שהדרגה מעניקה. בתוך כך המשרד התבקש לספק "סימולציה" מדויקת לגבי גובה השכר שהתובעת היתה צריכה להרוויח אילו הועלתה לדרגה במרץ 2018 כפי שביקשה.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי המשרד יתייחס לכתב התביעה במסגרת ההליך המשפטי.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל