בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישה מנהלת חשבונות נגד חברה המספקת שירותי הנהלת חשבונות ונגד בעלת החברה. בפסק הדין התקבלה טענתה כי בעלת החברה הפיצה עליה שקרים במייל שכתבה לבכיר בחברה החדשה, בו המליצה לא להעסיק אותה, ובכך סיכלה חוזה עבודה שנחתם עמה. הנתבעת תפצה על לשון הרע, גרם הפרת חוזה ועוגמת נפש.
התובעת סיפרה שהיא מנהלת חשבונות וחשבת שכר במקצועה, אם לארבעה ילדים. היא ציינה כי הועסקה על ידי הנתבעת, באמצעות חברת "ה.ג.ה ייעוץ עסקי" שבבעלותה, החל מאוקטובר 2013.
בין לקוחות החברה הייתה חברת GIA, חברה עולמית העוסקת בתעודות (הערכות שווי) ליהלומים. התובעת סייעה בכל הנוגע לחשבות שכר בחברה והנהלת חשבונות.
התובעת הוסיפה כי ביוני 2018 שלחה מכתב התפטרות בו הודיע כי היא מסיימת את עבודתה לצורך טיפול בבתה בת החמישה חודשים.
עוד באותו חודש פנתה אליה מנהלת משאבי אנוש ב-GIA והזמינה אותה לבקר במשרדי החברה. כשהגיעה למקום הציע לה המנהל המקומי להתחיל לעבוד בהנהלת חשבונות בחברה, ונשלח אליה הסכם העסקה לפיו היא תשתכר שכר בסיס בסך 12,050 עבור משרה מלאה.
במקביל, נפגש מנהל GIA עם בעלת חברת ה.ג.ה ושיתף אותה כי התובעת עתידה להתחיל לעבוד בחברה. בעלת ה.ג.ה הביעה את מורת רוחה ועוד באותו יום שלחה מייל למנהל הכספים בחברה בארה"ב, עמו הייתה בקשר, בו כתבה בין היתר כי התובעת שיקרה לה בחוצפה, הזניחה את עבודתה והתרשלה בביצועה באופן שגרם נזקים, וכי היא לא ממליצה להעסיקה.
בשיחת טלפון מאוגוסט 2018 מנהלת משאבי האנוש סיפרה לתובעת אודות הודעת הדוא"ל ובסמוך לאחר מכן הודיעה לה כי בשל ההתרחשויות מול בעלת ה.ג.ה. הם לא יוכלו להעסיקה.
התובעת טענה כי הנתבעת סיכלה במודע את העסקתה בחברה החדשה וגרמה לה נזקים אדירים. לדבריה, ההתנהלות פגעה בשמה הטוב ובפרנסתה, מתוך נקמנות על כך שהעיזה לעזוב את עבודתה אצלה.
הנתבעת טענה שהתובעת שיקרה לה כשטענה שהיא מתפטרת לצורך טיפול בילדיה ומיד לאחר מכן מצאה עבודה אחרת. היא הוסיפה כי כל מה שכתבה במייל היה אמת והיא התכוונה בתום לב להזהיר את החברה החדשה, לקוחה שלה, מפני העסקת התובעת.
חוסר תום לב
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין לעבודה תל אביב קבעה שההתבטאות בהודעת הדוא"ל מהווה לשון הרע וכי לנתבעת לא עומדות הגנות החוק. כך, מהראיות עלה שהנתבעת ידעה שהתובעת חיפשה עבודה אחרת עוד כשהועסקה על ידה, ובכל זאת שילמה לה פיצויי פיטורים.
זאת ועוד, לא הוכח כי התובעת הייתה אחראית, או האחראית הבלעדית, לנזקים להם טענה הנתבעת. השופטת גם קבעה שהמייל נשלח בחוסר תום לב שכן במשך רוב תקופת ההעסקה הנתבעת הייתה מרוצה מעבודתה של התובעת, והמחלוקות התעוררו רק לקראת סיום ההעסקה, והיה על הנתבעת להבהיר זאת במייל.
השופטת הוסיפה כי בשליחת המייל הנתבעת סיכלה את הסכם העבודה שנחתם מול התובעת וכי הצעת העבודה לתובעת לא התממשה רק בשל התערבות הנתבעת.
בסופו של דבר חויבו הנתבעת וחברת ה.ג.ה לפצות את התובעת ב-146,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
ב"כ התובעת: עו"ד אלבוים
ב"כ הנתבעת: עו"ד ערן קיכלמכר
עו"ד ד"ר יצחק אלמליח עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.