בית הדין הארצי לעבודה קיבל באחרונה את ערעורו של גבר כבן 53 הסובל מבעיות שמיעה ומטנטון – רעשים שיכולים להתבטא בצפוף, זמזום או צרצור באוזניים. הרכב שופטי הערעור, שכלל את נשיאת בית הדין ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח והשופטת לאה גליקסמן, חלקו על המוסד לביטוח לאומי וגם על בית הדין האזור לעבודה בחיפה, שהתמקדו בבדיקה של מכון שמיעה, וקבעו כי בחינת נסיבות המקרה בכללותו מובילות למסקנה שונה.
במשך קרוב ל-18 שנה, עד שנת 2014, עבד המערער כמפעיל מלגזה, טרקטורים וציוד חקלאי לרפתות. העבודה כללה חשיפה ממושכת לרעש מזיק. בסוף שנת 2013 הוא הגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בליקוי שמיעה וטנטון אך המוסד דחה את תביעתו. בהמשך לכך הוא הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בחיפה.
על יסוד חוות דעת מומחה, בית הדין האזורי החליט להכיר בליקוי שמיעה כתאונת עבודה, אולם בכל הקשור לטנטון תביעתו נדחתה (פעמיים). דחיית התביעה נתלתה בחוות דעתו של המומחה שציין בה כי "עפ"י דיווח מכון השמיעה של אוניברסיטת חיפה אין עדות לטינטון כרוני האופייני לחבלה אקוסטית על רקע רעש".
המערער טען בין היתר אין להתעלם מכל החומר הרפואי בתיק, ולהכריע רק על יסוד בדיקת מאפייני טנטון של אוניברסיטת חיפה, שנערכה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
מנגד, המוסד טען כי אחד מתנאי הסף שבחוק הביטוח הלאומי להכרה בטנטון כ"פגיעה בעבודה", היא הדרישה לקיומו של "טנטון תמידי". לכן לשיטת המוסד, גם אם קיים קשר סיבתי כלשהו בין הטנטון הלא-תמידי שממנו סובל המערער לבין תנאי עבודתו, לא ניתן להכיר בו כתאונת עבודה.
הספק פועל לטובתו
לגופו של עניין, השופטת קיבלה את עמדת המערער וקבעה כי "מבחינת מכלול הנתונים העולים מהתיעוד הרפואי וחוות דעתו של המומחה הרפואי עולה כי המערער הוכיח כי עמד בתנאי הסף של היות הטנטון 'טנטון תמידי"'.
בין היתר, השופטת פירטה מספר פעמים בהן פנה המערער לקופת חולים והתלונן לרופאים על "טנטון חזק ותמידי באוזניים" (ואף קיבל טיפול תרופתי בניסיון להביא לשיפור המצב).
כמו כן, השופטת סברה שגם תשובת המומחה התייחסה לתוצאות בדיקת מאפייני הטנטון "על פי דיווח מכון השמיעה של אוניברסיטת חיפה", ואינה משקפת את הערכתו הכוללת על הטנטון ממנו סובל המערער. לטעמם, ניתן להסיק מחוות דעתו כמכלול כי המערער כן סובל מטנטון תמידי.
לכן בסיכומו של דבר, נקבע כי המערער סובל מטנטון תמידי, ולכן יש להכיר גם בטנטון כפגיעה בעבודה. בתוך כך השופטת הוסיפה כי "גם אם קיים ספק, הרי שהספק פועל לטובתו של המערער".
המוסד חויב לשלם למערער שכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.
ב"כ המערער: עו"ד ניסים בר כוכב, עו"ד אריג' מטאנס מוסא
ב"כ המשיב: עו"ד עדי כהן אמין הגר
עו"ד דוד בן עוליאל עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל