עובדים שחלו או נפגעו במסגרת עבודתם זכאים לגמלה מהביטוח הלאומי. החוק מכיר בשני מצבים המזכים בגמלה: ״תאונת עבודה״ ו-״מחלת מקצוע״. תאונת עבודה היא תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו או בדרך לעבודה וממנה. מחלת מקצוע היא מחלה שעובד לקה בה בגלל עבודתו, ושנכללת ברשימת מחלות המפורטות בתקנות.

בית הדין לעבודה הרחיב בעבר את מעגל הפגיעות בעבודה והכיר במחלות שנגרמו עקב תנאי העבודה, למרות שאינן מפורטות בתקנות, בנסיבות בהן המחלות נגרמות על ידי רצף של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות בעבודה שהצטברו לנזק ממשי (״מיקרוטראומה").

לאחרונה חלה התפתחות בפסיקה שמבשרת כי "פגיעה בעבודה" עשויה לחול גם על נסיבות שבהן נמנע מהעובד טיפול רפואי מתאים תוך זמן סביר עקב העבודה או תנאי העבודה, ובשל כך חלה החמרה במחלתו.

רמזים מקדימים

עוד איתי גלסברג
צילום: קובי גופר
עד לאחרונה היו בפסיקת בתי הדין לעבודה רמזים לאפשרות להכיר בנזק מסוג זה כנזק שנגרם עקב "פגיעה בעבודה".

כך למשל, ב-2004 הכיר בית הדין לעבודה בחיפה בליקוי שמיעה של רב חובל שנגרם לאחר הופעת חירשות פתאומית בזמן עבודתו בלב ים (ב"ל 2766/03). בית הדין פסק כי על אף שהחירשות הופיעה ללא קשר לתנאי העבודה באונייה יש להכיר בליקוי השמיעה עמו נותר העובד מאחר ותנאי עבודתו כימאי לא אפשרו לו לקבל טיפול רפואי בזמן, מה שהיה מגדיל משמעותית את סיכוייו להחלים.

שש שנים מאוחר יותר עסק בית הדין לעבודה בתל אביב במקרה של פטירה פתאומית של רב חובל כתוצאה מאירוע לב בו לקה בזמן שהייתו בים (ב"ל 6355/07). נפסק כי רב החובל נפטר עקב "פגיעה בעבודה" ואלמנתו זכאית לגמלת תלויים, אף שהאירוע הלבבי עצמו לא נגרם עקב העבודה. זאת, מאחר שעקב תנאי העבודה בלב ים נמנע מרב החובל קבלת טיפול רפואי, אשר יכול היה להצילו.

בשנת 2012 (עב"ל 36150-04-11) הכיר בית הדין הארצי בכך שעקרונית, עיכוב בפינוי עובד שלקה בלבו ממקום העבודה עקב התנהגות המעסיק עשויה להיחשב כ״פגיעה בעבודה״.

מיסוך הבעיה הרפואית

לאחרונה קיים בית הדין הארצי דיון מעמיק בסוגיה (עב"ל 8653-08-15). בפסק הדין נדונה זכאות אלמנתו של עובד נמל אשדוד לגמלת תלויים בנפגע עבודה.

העובד נפטר בגיל 39 מסרטן חלל מערות האף. האלמנה טענה שהמחלה נגרמה כתוצאה מהחשיפה לחומרים בעבודה בנמל. כל המומחים שמונו בתיק שללו את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח והחומרים אליהם נחשף בעבודתו לבין מחלתו. ואולם, אחד המומחים הוסיף כי ייתכן שבתנאי עבודה אחרים, שאינם כרוכים בחשיפה מתמדת לאבק, תלונותיו המוקדמות של העובד על קשיים בנשימה היו מקבלות התייחסות רפואית מוקדמת ונכונה יותר.

בית הדין הארצי קבע ברוב דעות שבאופן עקרוני ניתן לראות בהחמרת מחלה עקב עיכוב בקבלת טיפול רפואי מתאים במקום העבודה כ-"פגיעה בעבודה". בהקשר זה קבע בית הדין שאין הצדקה להבחין בין מצב בו תנאי העבודה החמירו באופן ביולוגי-פיזיולוגי את המחלה לבין מצב בו תנאי העבודה גרמו למיסוך הבעיה הרפואית ובשל כך לאיחור באבחון הנכון. הדיון הוחזר לבית הדין האזורי על מנת להשלים את הבירור העובדתי ולקבוע האם אכן חל עיכוב בזיהוי המחלה בשל ההנחה שתלונותיו המוקדמות קשורות לחשיפה המתמדת לאבק בעבודתו.

פסק דין חשוב זה מהווה בשורה למבוטחים שכן כיום עשויה לעמוד בפניהם האפשרות לזכות בהכרה כנפגעי עבודה גם אם המחלה עצמה לא נגרמה עקב תנאי העבודה, במקרים מיוחדים שבהם תנאי העבודה מנעו קבלת טיפול רפואי מתאים במועד, ובשל כך המחלה הוחמרה או שנמנע ריפויה.

עו״ד איתי גלסברג עוסק בדיני עבודה ונזיקין, כולל תאונות דרכים ותאונות עבודה

** יובהר כי הכותב ייצג את האלמנה בב"ל 6355/07

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין