אם בארזים נפלה שלהבת, אזובי הקיר ילחמו על הצדק: בית הדין הארצי לעבודה הכריע באחרונה בערעורים שהוגשו על קביעת בית הדין האזורי בתל אביב, וחשף את ההתנהלות הלקויה של עיריית פתח תקווה באיוש המשרות במסדרונותיה. שופטי הערעור חידדו את קביעת בית הדין האזורי וקבעו כי השיקולים בבסיס פיטורי מנהלת אגף גני הילדים בעירייה היו פוליטיים ופסולים.
מנהלת האגף נכנסה לתפקידה ב-2010, לאחר שזכתה במכרז של העירייה וויתרה על משרה נחשקת במשרד החינוך.
בנובמבר 2013 התמנה ראש עיר חדש בפתח תקווה, וכחצי שנה לאחר שוויתרה על המשרה במשרד החינוך, המנהלת זומנה לשימוע שבסופו הוחלט לפטרה. אלא שהיא לא ויתרה בקלות על תפקידה ומיד עתרה לבית הדין לעבודה (אוגוסט 2015).
בעתירתה, היא ביקשה לבטל את הפיטורים בטענה שהשיקולים בבסיסם היו פוליטיים ונועדו לאפשר להנהלת העירייה למנות מקורבים במקומה – דבר שמנוגד לחוק ולפסיקה.
כשנה לאחר מכן בית הדין פסק כי פיטוריה נבעו משיקולים זרים והורה על השבתה לתפקיד. העירייה לא הייתה מרוצה מההחלטה האמורה וערערה לבית הדין הארצי. לטענתה, ההחלטה בדבר הפיטורים התקבלה לאחר הליך שימוע ארוך וממצה שנעשה לנוכח חוסר שביעות רצונה מתפקוד המנהלת.
בנוסף, היא טענה כי בית הדין לא קבע כי הפיטורים היו פוליטיים אלא נבעו משיקולים זרים מבלי שפירט מהם אותם שיקולים, ולכן חרג מסמכותו כשהתערב בהם. מכל מקום, העירייה ציינה כי לא היה מקום להורות על השבת המנהלת לתפקיד אלא לכל היותר לפסוק לטובתה פיצוי כספי.
גם המנהלת הגישה ערעור מטעמה שבו ביקשה שבית הדין יגדיר במפורש כי פיטוריה היו פוליטיים. לשיטתה, העירייה ערערה במטרה להדיחה מהתפקיד – דבר המחזק את החשד שהפיטורים נבעו משיקולים פוליטיים ולא משיקולים זרים כלליים.
לא התמודדה עם ראיות מחשידות
השופטות רונית רוזנפלד ולאה גליקסמן, והשופט רועי פוליאק בחנו בעיון את קביעת הערכאה הקודמת והסיקו ממנה כי הקביעה שהפיטורים נבעו משיקולים זרים מבלי לפרט אותם הייתה שגויה. לשיטתם, ההחלטה בדבר הפיטורים הייתה כל כך "לא נכונה" שהיה ברור שהיא נבעה משיקולים פוליטיים, שנחשבים פסולים בהתאם לפסיקה.
השופטים עמדו על הקושי בהוכחת שיקולים מסוג זה מאחר שלרוב הם נסתרים או חסויים, וציינו כי מטבע הדברים, זה רק הגיוני שהעירייה לא תודה בהם. הם הוסיפו כי בערכאה הקודמת העירייה בחרה להתמקד בהצדקת הפיטורים במקום להתמודד עם הראיות שהעידו על כך שהפיטורים נעשו לצורך מינוי מקורבים, ביניהן עדותו של עובד בכיר לשעבר שפוטר בנסיבות דומות בתמורה לתנאי פרישה טובים.
בנוסף לאמור, השופטים קבעו שהפיטורים לא היו סבירים לנוכח תיקה האישי החיובי והנקי של המנהלת.
לפיכך, ערעורה של המנהלת התקבל תוך דחיית ערעור העירייה, שחויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקלים.
ב"כ המערערת (העירייה): עו"ד ליאת קינן
ב"כ המשיבה (המנהלת): עו"ד דיני עבודה מרדכי לוין
עו"ד אריאל בוכניק עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.