ב-2013, כשלושה חודשים אחרי שפוטר, מנהל בכיר לשעבר בחברת "אקספיריורס" שעוסקת באבטחת מידע הגיש נגדה תביעה באמצעות עו"ד יובל אלון.

העובד טען שלקראת סיום יחסי העבודה הנתבעת התעמרה בו והתנכלה אליו על ידי כך שביטלה את כרטיס האשראי שסיפקה לו, הגבילה את צריכת הדלק שמימנה עבורו ובהמשך אף לקחה את הרכב שהועמד לרשותו.  

לדבריו, הוא פוטר ללא שימוע והודעה מוקדמת תוך "רמיסת כבודו כעובד".

התובע עתר לתשלום שכר עבודה עבור החודש האחרון להעסקתו בתוספת פיצויי הלנה, בונוסים, תשלום על היעדר הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות שונות. בנוסף הוא עתר לפיצוי של 120,000 שקל על "פיטורים שלא כדין".

החברה, שיוצגה על ידי עו"ד יעקב בטש ועורכת הדין מיטל ויצמן, טענה מנגד שמדובר ב"עובד שסרח" ושביצע פעולות קשות נגדה שהסבו לה נזקים עצומים.

לדבריה, התובע מסר דיווחים כוזבים בדבר נוכחותו בעבודה, ביצע עבודות פרטיות עבור לקוחותיה ועשה שימוש בסודותיה המסחריים.

הנתבעת סיפרה שבתחילת ינואר 2013 העובד השתמש בסיסמה ובשם משתמש שסיפקה לו כדי להיכנס לשרתי החברה ולהסיר הרשאות של לקוחות, מה שגרם לשיבוש הפעילות מולם ולנזק תדמיתי קשה. עוד לדבריה, בשלב מסוים הוא גם התחזה לאחד ממנהלי החברה ושלח בשמו הודעה לחברת מטריקס שהייתה עמה במגעים עסקיים באותה עת תוך שימוש במידע סודי, דבר שהביא לביטול שיתוף הפעולה מולה.

הנתבעת הסבירה שלא נפל פגם בהליך הפיטורים של התובע שכן באותה נקודת זמן היא מוזגה עם חברה אחרת ופיטרה את כל עובדיה.

התובע הודה ששיבש את הרשאות הלקוחות בשרתים אך טען שהדבר נעשה במחאה על התנהלות הנתבעת, ובכל מקרה לא נגרם לה נזק ממשי אלא לכל היותר "אי נעימות". 

הפרת הסכם העבודה

"מחומר הראיות עולה התנהלות בעייתית של התובע כעובד בכיר בנתבעת, אשר עקב אי הסכמה על תנאי סיום העסקתו נקט בצעדים לא לגיטימיים על מנת להפעיל לחץ על הנתבעת כך שיתקבלו דרישותיו, ולאחר שאלה לא התקבלו ננקטו הצעדים מתוך כעס ונקמה", כתבה השופטת עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב.

השופטת דחתה את תביעת העובד ברובה המכריע. לקביעתה, התובע ידע על סגירת הנתבעת ומיזוגה עם חברה חדשה שאף הייתה מוכנה לקלוט אותו כך שדרישתו לשימוע הייתה מיותרת. היא הוסיפה שבאותו זמן כל כרטיסי האשראי שסופקו לעובדים בוטלו כך שלא מדובר היה ב"התעמרות". עוד הוכח לדבריה שבחלק ניכר מהחודש האחרון לעבודתו התובע לא באמת עבד והחל "לתרגל אבטלה".

לדבריה, בתחילת 2013 הנתבעת ניסתה להגיע עם התובע לפשרה אך באותו יום ממש הוא גרם לשיבוש החמור בשרתים. "מדובר בחוסר תום לב והפרת אמון בוטה, במיוחד כשמדובר בבעל תפקיד בכיר שההרשאות הייחודיות ניתנו לו מתוקף תפקידו", כתבה השופטת.  

השופטת דחתה את דרישת התובע לפיצוי על פיטורים שלא כדין וקיבלה באופן חלקי ביותר את דרישותיו להפרשי שכר וזכויות סוציאליות תוך חיוב הנתבעת בכ-51,000 שקל.

במקביל השופטת קיבלה את התביעה הנגדית שהגישה הנתבעת  ופסקה לטובתה 50,000 שקל על "הפרה בוטה" של הסכם העבודה מצד התובע.

התובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד של 10,000 שקל.

ב"כ התובע: עו"ד יובל אלון

ב"כ הנתבעים: עו"ד יעקב בטש ועורכת הדין מיטל ויצמן

לידיעה המקורית 
 
לפסק הדין