בית הדין לעבודה בחיפה דחה לאחרונה תביעה של כ-1.3 מיליון שקלים שהגיש בעל מניות בחברה שהפעילה מרכז מסחרי בטירת הכרמל, עבור זכויות כעובד. בפסק הדין נקבע כי התובע לא הוכיח שהתקיימו בינו לבין החברה יחסי עבודה. בין היתר, צוין כי אף שעשה בחברה כרצונו הוא מעולם לא דאג לדווח על עבודתו לרשויות, להוציא תלושי שכר, לחתום על הסכם העסקה וכדומה. מלבד זאת, אי אפשר היה להבין ממנו מה בדיוק עשה בחברה, מתי עבד וכמה. למעשה, הרושם שהשאיר הוא שהגיש את התביעה עקב סכסוך שפרץ בינו לבין שותפו.

מדובר בחברה קטנה שהעסק היחיד שלה היה המרכז המסחרי. בעלי המניות בה היו התובע, אמא שלו, השותף שלו ואשתו, כשבפועל הייתה זו מעין שותפות בין שני הגברים.

התובע פעל בחברה במשך שנים כרצונו, משך כספים, התנהל מול ספקים, קבלנים ולקוחות בדרכים לא ממש כשרות, עד שב-2019 השותף שלו ואשתו הגישו תביעה בבית המשפט המחוזי להסרת קיפוח בטענה שמודרו מהנעשה בחברה. תוך כדי ניהול ההליך, פנה התובע לבית הדין לעבודה בדרישה לתשלום של כ-1.3 מיליון שקלים עבור זכויותיו כעובד. כלומר, הוא טען שמלבד היותו בעל מניות הוא היה גם עובד שכיר בתפקיד של מנהל אבל לא קיבל את השכר והתנאים הסוציאליים שהגיעו לו.

אלא שמטעם החברה נטען כי התובע מעולם לא היה עובד החברה – לא נחתם עמו הסכם העסקה, הוא לא דווח כעובד לביטוח לאומי ומס הכנסה, ולא היה עליו פיקוח. נטען כי כל פעילותו בחברה הייתה כבעל מניותיה, וכי התביעה הוגשה רק בשל הסכסוך בינו לבין השותף שלו בחברה.

אדון לעצמו

השופט טל גולן קיבל את טענות החברה ודחה את התביעה. "כלל לא התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין התובע לבין החברה, וכלל פעילותו ביחס אליה, נבעה אך ורק מהיותו בעל מניות בה", נכתב בפסק הדין.

השופט הסביר כי אפשר להכיר בבעל מניות כעובד אם הוא מוכיח שמעבר לפעילותו כבעל מניות הוא גם שימש כעובד ויש סממנים לכך שהועסק על-ידי החברה.

במקרה הנוכחי, נקבע, התובע נזכר לטעון שהוא עובד ולתבוע זכויות רק אחרי שהיחסים העסקיים בינו לבין שותפו התפוצצו והוא הבין כנראה שלא יקבל ממנו כספים שלטענתו מגיעים לו. השופט קבע כי אין שום סממן לכך שהתובע הועסק כעובד: לא נחתם איתו מעולם הסכם ההעסקה, לא הייתה הסכמה מפורשת על תשלום שכר, לא הונפקו לו תלושי שכר והוא מעולם לא דיווח על ההעסקה שלו לרשויות אף שהייתה לו זכות חתימה והוא עשה בחברה כרצונו.

עוד ציין השופט שהתובע היה "אדון לעצמו", לא היה עליו כל פיקוח, לא בוצע רישום נוכחות ואי ןשום ראיה או עדות לגבי היקף הפעילות שלו בחברה, מה בדיוק עשה בה, מתי עבד וכמה.

השופט קבע כי מהראיות והעדויות נראה שהפעילות שביצע במרכז המסחרי נעשתה בכובעו כבעל מניות ולא כעובד. על כך מעידה בין היתר גם העובדה שמשך מהחברה כספים לכיסו ללא כל התייעצות עם שותפו, מבלי לדווח לרשויות ובדרכים עקלקלות.

עו"ד הנרי הלר (צילום: רונית לה פוזה)
עו"ד הנרי הלר | צילום: רונית לה פוזה

 לאור זאת, השופט דחה את התביעה וחייב את התובע בהוצאות של 7,000 שקלים.

ב"כ התובע: אביעד ויסולי, עו"ד דיני עבודה

ב"כ הנתבעים: עו"ד עידו אמיר

עו"ד הנרי הלר (סלמה) עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.