בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק לאחרונהפיצויים של כ-115 אלף שקל למטפלת פיליפינית של ניצולת שואה סיעודית, שלא קיבלה תשלום עבור שעות נוספות ונוכו משכרה סכומים שלא כדין עבור דמי כלכלה וביטוח רפואי. לצד זאת, השופטת שרה מאירידחתה את טענת המטפלת כי פוטרה בבושת פנים בשל יציאה לחופשה בפיליפינים והיא חויבה להחזיר את פיצויי הפיטורים ששולמו לה.
המטפלת הועסקה בבית הקשישה בין השנים 2004-2016. לטענתה היא לא הורשתה לגור בביתה של הקשישה ונדרשה לשכור דירה נפרדת. היא עבדה כל יום מ-08:30 עד 19:00, אבל שולם לה רק 75% משכר המינימום.
עוד היא טענה כי בתה של הקשישה (הנתבעת) ניצלה את בקשתה לצאת לחופשה בפיליפינים כדי לפטר אותה, והיא נאלצה לבטל את הטיסה כדי לתבוע את זכויותיה. לטענתה, היא זכאית ליותר מ-400 אלף שקל עבור שעות נוספות והפרשי שכר, בנוסף לפיצויי פיטורים, הפרשי פנסיה וזכויות נוספות.
הנתבעת טענה בין היתר כי התובעת התעקשה נחרצות לחיות מחוץ לביתה גם כשהחוק חייב את מגוריה בבית. בנוסף נטען כי התובעת אמנם נהגה להגיע בשעות הבוקר המוקדמות אך בפועל הייתה מתחילה לעבוד כשעה וחצי לאחר מכן, ולאורך היום היו לה המון הפסקות שבהן יכולה הייתה לנוח ולהיפגש עם חברות.
עוד נטען כי בניגוד לגרסת התובעת היא נהגה להתפטר חדשות לבקרים. בפעם האחרונה היא שוב איימה בפיטורים, ובנסיון לשכנע אותה להישאר הם אפילו שילמו לה עבור ביטול הטיסה. למרות זאת היא ועזבה מבלי לחזור.
לבסוף הנתבעת הבהירה כי לתובעת מגיעים הפרשי שכר של 7,205 שקלים בלבד ולצד זאת התובעת חייבת לה דמי הודעה מוקדמת, עלות ביטול כרטיס הטיסה, החזרי פיצויי פיטורים ששולמו לה באחת הפעמים שהתפטרה ועוד.
אומדן
לעניין שעות העבודה, קבעה השופטת מאירי כי קשה לדעת במדויק מתי התובעת עבדה בפועל לנוכח העובדה שבבית אין שעון נוכחות או רישום של הפסקות. אולם, הייתה לתובעת שעת הגעה ועזיבה אך ברור שהיא לא עבדה בכל השעות. בנסיבות אלה השופטת העריכה על דרך האומדן שהתובעת זכאית לתשלום עבור שעה נוספת אחת ליום ובנוסף קיבלה את תחשיב הנתבעת להפרשי שכר המינימום.
עוד נקבע כי הנתבעות ניכו משכרה של התובעת דמי כלכלה אף שלא חיה בביתן וכן עלות ביטוח רפואי, ואסור היה להן לעשות זאת.
באשר לסוגיית הפיטורים, מהקלטות שצירפו הנתבעות עלה כי אמנם הייתה מחשבה על פיטורי התובעת עקב ריב, אך בסופו של דבר הנתבעות התחרטו ולא פיטרו אותה בפועל. לפיכך נדחתה תביעתה לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. מנגד, נקבע כי התובעת אכן קיבלה בעבר פיצויי פיטורים ואף צריכה לשלם לתובעים דמי הודעה מוקדמת.
בסיכומו של עניין נקבע כי הנתבעות ישלמו לתובעת הפרשי שכר ושעות נוספות של 51,305 שקל, החזרי ניכויים של 45,732 שקל וכן 29,185.72 שקל עבור הפרשי פנסיה. מסכומים אלה יקוזזו כ-13 אלף שקל על ביטול כרטיס הטיסה, החזר פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת.
בסך הכל הנתבעות ישלמו לתובעת 112,578 שקל בנסף להוצאות משפט של 2,500 שקל.
ב"כ התובעת: דניאל ועקנין ויאן כרמל, עורכי דין לענייני עבודה
ב"כ הנתבעות: עו"ד אסתר הרשקוביץ רונן, עו"ד בנימין (בני) מ.כהן
עו"ד ורד שדות עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל