משבר הקורונה אמנם החל בזירה הבריאותית, אך הוביל מהר מאוד למשברים קשים בכלכלה ובחברה. הממשלה נוקטת באמצעים לבלימת המגפה ומפרסמת מידי יום הנחיות המגבילות את התנועה, מגדירות אילו מקומות עבודה מותר או אסור להפעיל וקובעות הגבלות על מקומות העבודה שכן פועלים.

מאות אלפי ישראלים נותקו משגרת עבודתם. רבים פוטרו ואחרים שוהים בחופשה כפויה (חל״ת). ברי המזל שביננו, ממשיכים לעבוד אך צריכים להתרגל למציאות חדשה של עבודה מהבית או העסקה חלקית.

בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון נכנס לתוקף לפני כחודשיים הסדר חדש שלפיו מי ששוהה בבידוד בשל חשד להידבקות בקורונה זכאי לתשלום דמי בידוד.

מהן הזכויות הנוספות של עובדים בתקופה המאתגרת הזו? האם יש מה לעשות נגד פיטורים או צמצום משרה?

עו"ד ינון פריד, בעל משרד עורכי דין לדיני עבודה, השיב לשאלות הגולשים >>



 

ארנון שאל: אני מועסק במשרדים בהם אין חלונות או פתחי אוורור, רק מזגן מרכזי. לאחרונה כמה עובדים נמצאו מאומתים לקורונה. אני עובד חצי שבוע מהבית אך בחצי השני דורשים ממני להגיע למשרד ואני חושש. מה אפשר לעשות?

בטיחות בעבודה היא עניין עקרוני חשוב. גם אוורור הוא חלק מהבטיחות בעבודה. כשם שעל המעסיק החובה לדאוג לבטיחות עובדיו, גם בנושא הזה עליו לדאוג לכל התנאים שמאפשרים עבודה בטוחה ומסודרת.

יחס עם זאת, צריך לשאול מדוע דורשים ממך לעבוד חצי שבוע מהבית. אני הייתי מציע בעניין הזה לקיים שיחה נעימה עם המעביד בגובה העיניים, להסביר לו את החששות שלך ולנסות להגיע איתו לאיזשהו הסדר שגן יאפשר לך לעבוד גם מהבית. בסופו של דבר אם אתה תראה לו שהתפוקה שלך בעבודה איננה יורדת ואתה יכול להמשיך לעשות את המשימות שלך. הסדר כזה שגם שומר על הבריאות שלך וגם מאפשר לו לקבל את תפוקת העבודה שלך הוא בבחינת win-win לשני הצדדים.

חיים שאל: הבן שלי קיבל הודעת פיטורים מחברת התיירות בה הוא מועסק ב-10 השנים האחרונות. לא נתנו לו התראה מוקדמת אך המנכ״ל אמר שהוא מוכן להעביר אותו למחלקה אחרת בה השכר נמוך יותר. מה הזכויות שלו?

את השאלה הזאת כנראה יישאלו בתי הדין לעבודה בתקופה הקרובה בצורות שונות פעמים רבות. בדרך כלל אנחנו יודעים שעובד שמנסים להעביר אותו לתפקיד אחר או לצמצם את שכרו – הדבר הזה נחשב כהרעה מוחשית שמאפשרת לעובד להתפטר בדין מפוטר.

להתפטרות בדין מפוטר יש מספר תנאים לפי חוק פיצויי פיטורים, סעיף 11, וצריך לעמוד עליהם. אחד הדברים זה שהעובד צריך לתת התראה למעביד ולאפשר לו לתקן את ההרעה. דבר שני זה שצריך בפועל, רק אחרי תקופה שהמעביד לא תיקן, להתפטר. ובסופו של דבר צריך להיבדק גם הנושא של הקשר הסיבתי בין ההתפטרות לבין אותה הרעה.

במקרה הזה, שבו גם המעביד מאותגר מסיבות של כלל המשק, מסיבות של הענף שבו אתם נמצאים, ישאלו האם מצב כזה עדיין נחשב כמצב שבו העובד יכול להתפטר בדין מפוטר. אני סבור שהכללים הרגילים שחלים בדיני עבודה יחולו גם במקרה הזה. העובד תמיד יוכל לבחור אם הדבר הזה אינו נראה לו – לעמוד על הכללים ולהתפטר בדין מפוטר, אבל באותם תנאים שדיברנו עליהם קודם לפי החוק.

יוכי שאלה: אני בת 52 ולצערי חליתי בקורונה ואני נמצאת בחופשת מחלה ובבידוד כבר חודש וחצי. עבדתי בחנות בגדים בשנה האחרונה והמעסיקה הודיעה לי שלא תוכל להמשיך להעסיק אותי. היא יכולה לפטר אותי?

החוק אומר, שהעובד שנמצא בתקופת מחלה על פי סעיף 4 א לחוק דמי מחלה, המעביד אינו יכול לפטר אותו, כל זמן שיש לו ימי מחלה צבורים. כך שהמעסיקה לא יכולה כרגע לפטר אותך בתקופת המחלה.

יחד עם זאת, גם למעסיקים וגם לעובדים חשוב לזכור שגם בתקופה הזאת המעסיק יכול לבצע שימוע לעובד, וכאשר יסתיימו ימי המחלה הצבורים בסופו של דבר המעביד יוכל לפטר את העובד. צריך להיערך לעניין הזה ולהיות מודע לזה.

ניר שאל:  אני עובד במשרה חלקית במשמרות. לפני חודש הוציאו את כל העובדים לחל״ת בעקבות משבר הקורונה ועכשיו החזירו אותנו אבל יוצא שאני כמעט לא מקבל משמרות, בקושי אחת בשבוע. מניח שמעסיק דיווח לביטוח לאומי שהחזיר אותי מחל״ת אבל בפועל אין לי משכורת. מה ההמלצה שלך?

כפי שאמרנו קודם, המצבים האלה יכולים להחיחשב כהרעה מוחשית. אין ספק שצמצום משמעותי בהיקף השכר וההעסקה, משמרת אחת שהיא בצורה משמעותית קטנה יותר מאשר העבודה הרגילה – נחשבת כהרעה מוחשית. לכן, אם נראה לך אתה יכול לעבוד לפי אותה המלצה שנתנו קודם לחיים. זאת אומרת להודיע למעביד על התפטרות בדין מפוטר.

יחד עם זאת, הבחירה היא שלך. לפעמים אנשים מעדיפים להישאר במקום העבודה וקיימת עדיין האפשרות להישאר בחל"ת כל זמן שהמעביד מאפשר זאת.

דפנה שאלה: אני מועסקת כמזכירה בחברת ביטוח. המורה של הבן שלי חלתה בקורונה והוא היה בבידוד בבית שבועיים והייתי חייבת להישאר איתו. מה הזכויות שלי מבחינת שכר? 

כל נושא הבידוד חוקק לאחרונה. בחודש נובמבר נכנס לתוקף חוק דמי בידוד, אחרי שבתקופה ממושכת לא היה כל כך ברור מה קורה עם זה. החוק מאפשר בעצם לעובד לקבל שכר עבור תקופת בידוד מדווחת. כל זמן שתקופת הבידוד מדווח כדין למשרד הבריאות, לעובד יש זכות לקבל דמי בידוד, שהם הסדר דומה לדמי מחלה.

אמנם על היום הראשון הוא לא יכול לקבל שכר, אלא אם כן הוא מבקש לראות את זה כיום חופשה בתשלום, אבל על שאר הימים הוא יכול לקבל מהמעביד שכר.

בעניין שלך, השהות שלך עם הילד מוגדרת לפי חוק דמי בידוד גם היא כתקופת בידוד. כלומר גם הורה שצריך להישאר עם ילדו שנמצא בבידוד יכול בעצם לקבל דמי בידוד.

אגב, למעסיקים חשוב לדעת שבשונה מדמי בידוד, ישנו הסדר שבו הם יכולים לקבל שיפוי מהמוסד לביטוח לאומי על מרבית הסכום שהם משלמים לעובדים. כך שגם המעביד בעצם מקבל איזושהי השתתפות מהמוסד לביטוח לאומי.

תמי שאלה: החברה שבה אני מועסקת ב-15 השנה האחרונות נקלעה לקשיים ונודע לי שהבעלים מתכוון למכור אותה. האם הזכויות שלי יישמרו במעבר למעסיק החדש?

בדרך כלל, כאשר מפעל עובד מיד ליד עורכים הסכם שבו מגדירים את הזכויות של העובדים. האם העובדים ממשיכים או לא ממשיכים. ברירת המחדל לפי החוק היא סעיף 30 לחוק הגנת השכר, שקובע כי גם המעסיק החדש אחראי לחובות שכר העבודה וההפרשות לקופות הגמל של המעסיק הקודם.

יחד עם זאת למעסיק ישנה אפשרות לפרסם מודעה גם במפעל וגם בעיתונות, שבה הוא מבקש להגיש לו תביעות במשך 3 חודשים, ומי שלא מגיש את התביעה יכול להיות שלא יוכל להגיש אותה לאחר מכן.

לכן, העובד צריך לשים לב האם פורסמה הודעה כזאת או לא פורסמה. באופן עקרוני כל עוד לא פורסמה הודעה כזאת הוא יכול לתבוע את הזכויות שלו גם מהמעביד הקודם-הישן, וגם מהמעביד החדש.

שלומית שאלה: אני בחופשת לידה וקיבלתי הודעה מהמעסיק שגלל הקורונה ההכנסות הצטמצמו ואני אוכל לחזור רק ל-80% משרה. זה חוקי?

תקופה של חופשת לידה נקראת היום תקופת הלידה וההורות. כידוע לא ניתן לפטר עובדת שנמצאת בחופשת לידה. אבל לא רק זה – גם לא ניתן לפטר את אותה עובדת ב-60 הימים (חודשיים), שלאחר תום תקופת הלידה וההורות. ולא רק שלא ניתן לפטר, גם לא ניתן לצמצם את המשרה ולפגוע בהיקף השכר.

אמנם, כפי שגם בפיטורים קיים נוהל שבו המעביד יכול לבקש אישור מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת, גם בצמצום משרה למעביד ישנה אפשרות לבקש אישור, להראות שבאופן אובייקטיבי ישנה הצדקה לצמצום הזה, ובכפוף לקבלת אישור הוא יוכל להחזיר את העובד למשרה מצומצמת יותר. כך שהדבר הזה הוא באופן עקרוני לא חוקי, אלא אם כן ניתן אישור מתאים של הרגולטור. 

עו"ד ינון פריד, עוסק בדיני עבודה

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל