שומר שהחל לעבוד בחברת השמירה "מוקד יסעור שירותי אבטחה" ב-2005 פוטר לאחר 8 שנים. במכתב הפיטורים שקיבל מהחברה צוין כי הסיבה לפיטורים היא "שינויים אירגוניים", אולם לטענתו החברה ניצלה את השינויים שעברה כדי להסוות את הסיבה האמיתית לפיטוריו.

לדברי העובד, כ-5.5 שנים לאחר שהחל לעבוד בחברה, הוא הופתע לגלות ששולם לו פחות משכר המינימום הקבוע בענף השמירה. לאור הגילוי המרעיש, פנה לחברה על מנת שתעניק לו את מלוא השכר והזכויות המגיעות לו כחוק, אך נתקל בסירוב.

העובד המשיך לעבוד עד לפירוק החברה בדצמבר 2012 ובמקביל נקלט על ידי חברה בעלת שם דומה שהמשיכה להעסיק אותו באותו המקום ובאותם התנאים. למרות שהמשיך לעבוד, הוא לא ויתר ותבע את החברה החדשה – שלטענתו היא בעצם אותה חברה – בגין השכר והזכויות המגיעות לו בהתאם לחוק אך חמישה חודשים לאחר שהגיש את התביעה, הוא פוטר. 

לטענת העובד, הוא פוטר מבלי שנערך לו שימוע, תוך פגיעה בזכותו להתגונן מפני הפיטורים. בנוסף, הוא טען כי מלבד העובדה שקיבל פחות מהמגיע לו בחוק, לתדהמתו הרבה הוא גילה כי החברה דווחה דיווחי כזב בתלושי המשכורת, ובמשך 7 שנים היא כלל לא העבירה כספים לביטוח לאומי והפקידה לו בקופת הפנסיה פחות ממה שדווח.

בתגובה, החברה טענה כי אומנם שמה דומה לחברה הקודמת שהעסיקה את התובע, אך אין קשר ביניהן והיא אינה אחראית לעוולות שנעשו לתובע לפני שנקלט אצלה.

עוד נטען כי היא הודיעה לתובע כבר בזמן שהחל לעבוד אצלה שהוא נקלט כעובד חדש ואף המליצה לו למצות את זכויותיו מול מעסיקתו הקודמת. בנוסף, היא טענה כי לאחר ששלחה לתובע את מכתב סיום ההעסקה היא הקפיאה את הפיטורים ונאלצה לפטר אותו סופית לאור סירובו לשאת נשק בעבודה.

אותה הגברת בשינוי אדרת

בפסק הדין שניתן בתחילת החודש השופטת שרה שדיאור דחתה את טענות הנתבעת לאחר שמצאה כי החברות בהן הועסק התובע הן "אותה הגברת בשינוי אדרת". השופטת הסתמכה בקביעתה על נתונים שעלו במסמכים שהוצגו בפניה, לפיהם אומנם מדובר בשתי חברות אך הן פעלו באותה הקבוצה וללא הפרדה אמיתית ביניהן. על כן היא הגיעה למסקנה כי קליטתו של התובע ב"חברה החדשה" ב-2012 הייתה למראית עין בלבד, תוך שהחברה ניסתה למחוק את הזכויות שצבר עד לאותו המועד ולהתחמק מתשלום הפרשי השכר המגיעים לו. לכן נקבע כי הנתבעת אחראית על כלל הזכויות שלא שולמו לתובע כחוק מתחילת העסקתו ב-2005.

עו"ד אברהם רוטשילד (צילום: דוד רוטשילד,  יח"צ)
עו"ד אברהם רוטשילד | צילום: דוד רוטשילד, יח"צ
בנוסף, השופטת שדיאור קיבלה את טענות התובע בנוגע לאי החוקיות בפיטוריו, לאחר שהוכח בפניה כי מכתב הפיטורים נמסר לו 24 שעות לאחר שהחברה קיבלה את כתב התביעה נגדה. בהקשר הזה נקבע כי הפיטורים נעשו ללא עריכת שימוע ומבלי שנתנה לתובע הודעה מוקדמת, ולכן החברה תחויב לשלם לו פיצויים משמעותיים.

בסופו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע 177 אלף שקלים עבור פיצויי הפיטורים, הפרשי שכר וכלל הזכויות שלא שולמו לו במשך שנות העבודה, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 שקלים.

ב"כ התובע: עו"ד חגי דניאל

ב"כ הנתבעת: עו"ד שירלי שיטרית

לכתבה המקורית

עו"ד אברהם רוטשילד עוסק/ת ב- דיני עבודה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.