דמיינו את התרחיש הבא: יצחק הוא בעלים של חברה בע"מ בשם "השחקן" העוסקת בשיווק של מכונות משחק. החברה חתמה על חוזה עם חברת "המשחקים המדהימים" המייבאת מכונות משחק. בתחילה התשלומים שולמו כסדרם אך כעבור זמן החלה חברת "השחקן" לעכב תשלומים.

חברת "המשחקים המדהימים" פנתה ליצחק כדי לברר את פשר העיכובים בתשלום, אך הוא הרגיע כי מדובר בעיכוב זמני והתשלומים החסרים יועברו בהקדם. בפועל הדבר לא קרה. החוב של חברת "השחקן" הלך והצטבר, ולבסוף הגיע ל-  2,000,000 שקל.

בשלב זה הפסיקה חברת "המשחקים המדהימים" את אספקת הסחורה ופנתה ליצחק בדרישה להסדיר את החובות אך הם לא שולמו. לימים הסתבר לה שעוד בתחילת ההתקשרות נקלעה חברת "השחקן" לקשיים כלכליים משמעותיים. נושים התדפקו על דלתותיה אך יצחק לא עדכן אותה והמשיך לקבל סחורה ביודעו שיקשה על חברת "השחקן" לשלם את החובות עבור הסחורה. האם מדובר במקרה שבו ניתן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את יצחק באופן אישי?

בפברואר השנה (2021) ניתן בבית המשפט השלום בתל אביב (כב' השופט גיא הימן) פסק דין העוסק בין השאר בסוגיה זו. מדובר בתביעה שהגישה חברה ליבוא של תכשיטים ומכירתם בסיטונות כנגד חברה אחרת ובעליה בגין חוב של מעל 250,000 שקל. התובעת טענה שהנתבעת חייבת לה כספים כנגד סחורה שסופקה לה וכי יש לחייב את בעל החברה באופן אישי, בין השאר, בשל התנהלותו.

בית המשפט דחה את הטענות כלפי בעל החברה וקבע כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הכבד להראות שיש הצדקה להרמת מסך ההתאגדות. בין השאר נקבע, כי מנהל התובעת לא עשה את כל הנדרש ממנו כדי לעמוד על מצבה הפיננסי של החברה לפני שבחר להעמיד לה אשראי, וחשוב מכך, כי החברה התובעת המשיכה לספק, ביודעין ומרצון, סחורה לנתבעת אפילו שהתגלו קשיים. עוד נקבע כי לא הוכח שהנתבעת ובעליה ידעו שהחברה לא תוכל לשלם עבור סחורה שנטלה ושהשיקים הדחויים שמסרה לא יוכלו להיפרע.

פסק דין זה מציג את המורכבות הרבה הכרוכה בטענות להרמת מסך ההתאגדות והצורך לעמוד בדרישות קפדניות לשם כך.

מניעת שימוש לרעה

הכלל הבסיסי בדיני החברות הוא כי מסך ההתאגדות (היותה של חברה בעירבון מוגבל) מייצר חוצץ או מחסום בינה לבין בעלי המניות שלה. המשמעות היא שהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה לא מאפשרת לייחס במצב רגיל את חובותיה לבעלי המניות שלה.

כדי לעשות זאת יש צורך בהליך מיוחד שבו "מרימים" את מסך ההתאגדות, ומבטלים את המחסום שנוצר מכוח ההתאגדות. תהליך זה נקרא "הרמת מסך", ורק בית המשפט מוסמך לעשות אותו.

הנטייה של בתי המשפט היא להרים את מסך ההתאגדות רק במקרים מיוחדים ורק אם יש תשתית ראייתית רחבה, מקיפה ומבוססת.

הכלל הוא שבית המשפט ירים את מסך ההתאגדות של החברה כדי למנוע שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה (למשל במטרה להונות נושים) או כדי ולמנוע מבעלי המניות או החברה להשיג מטרה לא כשרה הכרוכה בפגיעה בזולת או לשם עשיית צדק ושמירה על טובת הציבור.

גם במקרים שבהם בעל המניות השתמש לרעה באישיותה הנפרדת של החברה לשם העמדת החברה בסיכון מודע ובלתי סביר במצב של חדלות פירעון תהיה נטייה להרים את מסך ההתאגדות, ולחייב את בעל המניות בחובות החברה.

ככלל, הרמת מסך ההתאגדות תיעשה מנימוקים של עשיית צדק ויושר ושמירה על טובת הציבור או כאשר החברה שמשה למעשי תרמית או עקיפת חוקים, דהיינו במקרים שבהם השימוש בחברה היה לא למטרות כלכליות מסחריות טהורות אלא על מנת לזכות ביתרונות לא הוגנים.

עקרון תום הלב

שיקול נוסף שבית המשפט ייקח בחשבון הוא מידת תום הלב ואופן התנהלות בעלי המניות בחברה למול הנושים. הפסיקה הבחינה בין השאר גם בין נושה רצוני(כלומר נושה שבחר באורח חופשי בהתקשרות עם החברה ולכן צריך להיות מודע לסיכון שהיא פועלת תחת "מימון דק" או קשיי נזילות) – שלגביו נקבע שלא בכל מקרה בו החברה כשלה בקיום התחייבויותיה כלפיו קיימת הצדקה להרמת מסך ההתאגדות, לבין נושה שאינו רצוני (נושה נזיקי) - שלגביו הנטייה תהיה להרים את מסך ההתאגדות בסבירות גבוהה יותר.

בנוסף, בית המשפט יבחן האם מדובר בחברה משפחתית שבה תהיה נטייה להרים את מסך ההתאגדות בצורה ליברלית יותר. הרציונל הוא שחברה כזו בדרך כלל הוקמה משיקולי נוחות כלפי רשויות המס, ועל כן החזקה היא שיש לראות במעשיהם של בעלי החברה כמעשיה של החברה עצמה, ולהרים את מסך ההתאגדות בגינם.

רשימת המקרים שבהם ניתן לייחס לנושא משרה, דירקטור או בעל מניות אחריות אישית לחובות שגרמה החברה, אינה מתמצה רק בהתנהלות שבבסיסה מרמה או שימוש לרעה במסך ההתאגדות. ישנם מקרים שבהם ניתן ליצור חבות אישית בשל עוולה שגרם אותו אדם באופן אישי.

עו"ד עדי טל (צילום: עינת מאור)
עו"ד עדי טל | צילום: עינת מאור

לסיכום, מומלץ בכל מקרה של סכסוך משפטי מול חברה בע"מ לקבל ייעוץ משפטי של עורך דין הבקיא בדיני החברות וליטיגציה מסחרית כבר בשלב המקדמי ועוד בטרם נקיטת הליכים משפטיים כלשהם כנגד החברה או בעליה או נושאי משרה בה, כדי לחסוך זמן יקר, לנהל הליך משפטי נכון ולחסוך הוצאות רבות.

עו״ד עדי טל עוסק בדיני חברות

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל