בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישה עובדת לשעבר במינהל החינוך בעיריית תל אביב על התעמרות בעבודה. בפסק הדין נקבע כי בעקבות הכללת שמם של עובדים ומנהלים בכתב התביעה המקורי העובדת סבלה מיחס עוין וחרם מצד מנהלים ועמיתים. עם זאת, רוב טענות התובעת - שהעמידה את סכום התביעה על 600,000 שקל - נדחו, ונקבע שגם היא לא תרמה להרגעת הרוחות.
העובדת הועסקה בעיריית תל אביב משנת 2002 ועד להתפטרותה ב-2022. היא עבדה כפקידת משאבי אנוש במינהל החינוך וב-2011 נקלטה לתפקיד מזכירת האגף.
בתחילת 2018 היא התמודדה לבחירות לוועד האגף אך לא נבחרה. באפריל של אותה שנה הגישה העובדת תביעה נגד העירייה ונגד חמישה מעובדי העירייה, בהם הממונים עליה. היא טענה כי על רקע התמודדותה בבחירות היא חווה זלזול וכוחנות בעבודה, חרם ואיומים.
בסופו של דבר מחקה התובעת את העובדים מכתב התביעה וההליך התנהל נגד העירייה בלבד. ואולם, העניין הביא להתדרדרות יחסי העבודה בינה לבין הממונים עליה ועובדים נוספים באגף.
העובדת סיפרה כי באותה תקופה היא שהתה בחוסר מעש מוחלט, כשעמיתיה ומנהליה מסרבים לשוחח עמה ומונעים ממנה גישה ליומן הממוחשב. בנוסף לטענתה היא מודרה גם מאירועים חברתיים.
העובדת ציינה כי חוותה התעמרות קשה תוך מידורה המוחלט מעבודתה בפועל, באופן אשר מונע ממנה להגשים את זכותה הבסיסית לעבוד, והכל בשם ניסיונה להציע מועמדותה לראשות ועד העובדים באגף שבו היא עובדת. היא הוסיפה כי העובדים התעלמו מקיומה והיא לא קיבלה לידיה מטלות בניגוד למזכירה הנוספת, וכאשר ענתה לטלפונים במשרד השיחה נותקה באופן מיידי. היא סיפרה כי במכתבי יום הולדת לחודש מאי 2018 לעובדי האגף התעלמו ממנה.
העירייה טענה המנגד כי לא היתה כל התעמרות בתובעת. היא ציינה כי לתובעת היו יחסי אנוש קשים עד כדי הטלת מורא על הסובבים אותה, לרבות צדדים שלישיים וקבלנים לאורך כל תקופת העסקתה, אשר נמנעו מלהיכנס עמה לויכוחים, שכן היא חסרת סובלנות וללא תודעת שירות.
בידוד מקצועי
השופט דורון יפת מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהיר כי העסקה פוגענית כוללת בחובה, בין היתר, גרימת נידויו של אדם או החרמתו וסביר לראות כהתעמרות בעבודה גם יצירת סביבה לעגנית ומגמדת כלפי העובד וכן בידודו על ידי מידורו.
השופט קיבל את טענות התובעת בכל הנוגע להתעמרות באגף. הוא ציין שהתובעת הוכיחה כי הממונה הישיר עליה מנע ממנה עבודה בפועל, תוך ״ייבושה״ בתקופה שבין חודש מאי 2018 ועד תחילת חודש אוגוסט 2018. בנוסף מנהל מחלקה אחר, ממונה עקיף של התובעת, הביא לבידודה המקצועי והחברתי, כך שחלק מעמיתיה באגף התעלמו מקיומה.
בתוך כך ציין השופט כי דברי התובעת שלפיהם לא ציינו את יום הולדתה לא נסתרו, דבר המחזק את גרסתה כי לאחר התביעה התעצם הריחוק אשר עלה כדי התנכלות. השופט כתב כי באותה תקופה נפגעה זכותה המהותית של התובעת לעבוד, דבר אשר יש בו כדי לפגוע בתחושת הכבוד והערך העצמי שלה.
הוא העמיד את הפיצוי על סך של 25,000 שקל תוך שהביא בחשבון כי תקופת ההתעמרות הייתה קצרה (3 חודשים) וכי התנהלות התובעת לא תרמה להרגעת הרוחות.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובעת: עו"ד ענבל מורגן
ב״כ הנתבעת: עו"ד איריס קוגן
עו״ד מאיה אריאלי עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.