סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב רוית צדיק חייבה לאחרונה את חברת הבנייה "ניצנים בניין והשקעות" לשלם למהנדס בניין שעזב את העבודה פיצויים של כ-270 אלף שקלים עבור זכויות שונות מעבודתו, כמו הפרשות פנסיוניות, קרן השתלמות, שעות נוספות, דמי חופשה והבראה, ועוד. בפסק הדין נדחתה טענת המהנדס כי פוטר אבל עם זאת נקבע כי המעסיקה לא הקפידה למלא אחר הוראות החוק בכל הנוגע לתשלומי השכר והזכויות שהגיעו לו. טענתה כי חלק מהכספים ששילמה היו הלוואה שיש לקזז מהפיצויים – נדחתה.
מהנדס בניין שעבד בחברת "ניצנים" בשתי תקופות עבודה שונות – הראשונה בין השנים 2014-2015 והשנייה בין 2016 ל-2019 – הגיש נגדה תביעה לאחר סיום העסקתו. בתביעה הוא דרש בין היתר פיצויי פיטורים, פיצויים על פיטורים שלא כדין, ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע, תשלום עבור שעות נוספות ופיצוי על זכויות סוציאליות שונות שלטענתו לא קיבל.
המעסיקה הכחישה שפיטרה את התובע וטענה כי עזב ביוזמתו אחרי שנעלב מדברים שאמר מנהל החברה בישיבה עם קבלני משנה. עוד היא טענה כי התחשיב שהגיש שגוי שכן חלק ניכר מהשכר שלו היו הלוואה, וכי יש לקזז את הסכום שלא החזיר מעולם מהפיצוי שמגיע לו.
אין הסכם או זכרון דברים
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב רוית צדיק דחתה את טענת ההלוואה לאחר שקבעה כי המעסיקה לא הציגה כל ראיה לקיומה, כמו הסכם, זכרון דברים או רישום בתלושי השכר. היא קיבלה את טענת התובע כי הסכומים שנכתבו בתלושים לא שיקפו את שכרו האמיתי, וחלק מהשכר החודשי שלו הוא קיבל במזומן או בצ'קים לחשבון. כלומר, נקבע כי התשלומים העודפים שקיבל היו למעשה חלק מהשכר הקבוע שלו.
עוד דחתה השופטת את טענת המעסיקה כי חלק מהכספים היו עבור תשלום זכויות סוציאליות. היא קבעה כי לא הובאה כל ראיה שלפיה הייתה הסכמה כלשהי בין התובע לבין החברה בנוגע להעברת התשלומים ישירות לידיו במקום לקרנות פנסיה והשתלמות, וכי הוכח כבר שהתלושים לא משקפים את המציאות. לפיכך, השופטת קבעה כי כל הסכומים ששולמו לתובע היו עבור השכר בלבד ומכאן שהוא זכאי לפיצויים עבור הפרשות לפנסיה, לקופת פיצויים ולקרן השתלמות.
כמו כן, קבעה השופטת כי המעסיקה לא הצליחה לסתור את גרסת התובע שעבד 3 שעות נוספות מדי שבוע, ולפיכך הוא זכאי גם לתשלום עבור שעות נוספות. כמו כן, נקבע כי המעסיקה תשלם לו את השכר עבור חודש העבודה האחרון, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה, פיצוי על תלושי שכר לא תקינים ופיצוי על אי מתן הודעה על תנאי העבודה.
עם זאת, טענת התובע כי פוטר לא התקבלה. השופטת קבעה כי הוא לא הוכיח את גרסתו כי פוטר לאחר ישיבה סוערת ונראה כי הוא זה שעזב את העבודה מבחירתו. לפיכך, הוא לא זכאי לפיצויי פיטורים מעבר למה שחייבת לו המעסיקה על פי חוק או לפיצוי על פיטורים שלא כדין וללא הודעה מוקדמת.
בסיכומו של עניין נפסקו לתובע כ-270 אלף שקלים כולל הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, הוצאות ושכר טרחת עו"ד.
ב"כ התובע: עו"ד רווית בן סרוק-וילוז'ני
ב"כ הנתבעים: אורון מאירי, עורך דין לענייני עבודה
עו"ד מילה קרסקוב עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.