בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה ערעור של טבח במסעדה על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים. בהרכב של שלושה שופטים נקבע כי לאחר שהעסק נסגר אומנם הוצע לו לעבוד במסעדה שכנה תחת מעסיקים אחרים, אך מדובר למעשה בפיטורים שבגינם הוא זכאי לפיצויים. כמו כן נפסק לעובד פיצוי בגין שעות נוספות לאחר שהשופטים שוכנעו כי אף שהופיע בתלוש המשכורת שלו רכיב של "שעות נוספות" מדובר היה בחלק אינטגרלי משכר הבסיס שפוצל באופן פיקטיבי.
המערער הועסק החל משנת 2011 בסניף נחלת שבעה של מסעדת "רחמו" ירושלים, שנסגר ב-2017. בשנתיים הראשונות עבד כשוטף כלים ובהמשך עבר לשמש כטבח במסעדה.
החל משנת 2013 הועמד שכרו החודשי על סכום גלובלי של 5,500 שקל. עם סגירת המסעדה ב-2017 הוצע לו לעבור לעבוד במסעדה השכנה, תחת מעסיקים אחרים אך באותם תנאים בדיוק ותוך שמירת רצף זכויותיו, אך הוא סירב.
בתביעה שהגיש נגד המעסיק בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוא טען כי מדובר בפיטורים ללא הודעה מוקדמת וללא שימוע. הוא תבע פיצויי פיטורים, תשלום על שעות נוספות וזכויות סוציאליות שונות.
אך התביעה התקבלה רק בחלקה הקטן. בית הדין האזור דחה את טענתו כי פוטר, ועבור רכיב השעות הנוספות נפסק לו סכום של 11,457 שקלים בלבד שכן בית הדין קיזז מסך השעות הנוספות שהעובד ביצע, תשלום שקיבל לפי תלושי השכר תחת הכותרת "גמול שעות נוספות גלובלי". בסך הכל נפסקו לטובתו פיצויים והוצאות בסך של כ-55 אלף שקל.
בערעור שהגיש לבית הדין הארצי טען העובד כי בית הדין האזורי טעה ויש לראות בנסיבות סיום עבודתו כפיטורים. עוד הוא טען כי השכר שסוכם איתו בסך 5,500 שקל בחודש פוצל באופן פיקטיבי, כשלמעשה התשלום עבור שעות נוספות גלובליות בתלוש מהווה חלק מהשכר הרגיל. כלומר, לטענתו, זה לא ששולמו לו שעות נוספות בחסר (כפי שקבע בית הדין האזורי), אלא שלא שולמו לו שעות נוספות בכלל.
מנגד, המעסיקה טענה כי סוכם עם המערער ששכר הבסיס יהיה שכר מינימום (ולא 5,500 שקל) וכן ישולמו לו נסיעות, הבראה וגמול שעות נוספות באופן גלובלי.
כלים שלובים
סגן הנשיאה אילן איטח והשופטים חני אופק גנדלר ואילן סופר קיבלו את הערעור. הם קיבלו את טענת המערער כי פוטר, וקבעו שהוא לא היה חייב להסכים לעבור לעבוד במסעדה שהוצעה לו. השופטים הסבירו כי לא מדובר בחילופי מעסיקים באותו מקום עבודה או בחילופי מקום עבודה אצל אותו מעסיק, כך שסירובו נעשה בתום לב. סיום ההעסקה נעשה ביוזמת המעסיק לאחר שהמסעדה נסגרה ולכן נקבע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בסך 34,375 שקל.
בנוסף, התקבלה טענתו שרכיב השעות הנוספות בתלוש השכר היה פיקטיבי. השופטים הסבירו שעל ציר הזמן, ככל ששכר המינימום התעדכן ועלה רכיב שכר השעות הנוספות ירד בהתאם , אף שבפועל לא חל שום שינוי במתכונת העבודה או בהיקף השעות הנוספות. מכך ניתן ללמוד כי רכיב השעות הנוספות הגלובלי שימש לצורך השלמה לשכר של 5,500 שקל נטו עליו הוסכם, בבחינת "כלים שלובים", שעה שמתכונת ההעסקה לא השתנתה.
לפיכך נקבע כי לא באמת שולמו לעובד שעות נוספות, ומדובר בשכר יסוד שהוסווה בשם אחר. עבור רכיב זה נפסקו לתובע 56,368 שקלים (במקום 11,457 השקלים שנפסקו בגין שעות נוספות בבית הדין האזורי).
המעסיקה חויבה בהוצאות בסך 7,500 שקל.
ב"כ המערער: עו"ד ולדימיר פוסטרנק ועו"ד יפים גוטקין
ב"כ המסעדה: עו"ד רפאל מכתבי
עו"ד עינת קנפו לוי עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.