בית הדין לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה שהגישה חברה העוסקת בהמרת מט"ח (Changeׂ) נגד עובד שלה לשעבר, וחייב אותו להחזיר יותר מ-1.5 מיליון שקלים שגנב ממנה. בפסק הדין נקבע כי החברה הציגה ראיות לגניבה שיטתית מקופותיה, כולל סרטונים ממצלמות האבטחה והקלטות של שיחות שנוהלו עם העובד ועם בני משפחתו. בתוך כך נדחו טענות העובד כי מדובר בעלילה מופרכת שמבוססת על ראיות "מבושלות".

החברה "איי. ג' שירותים פיננסיים" מפעילה שלושה סניפי צ'יינג' בירושלים. לטענתה טלפון שקיבל אחד הבעלים מפקידת בנק בערב פסח 2015 העלה את חשדו כי אחד העובדים גונב כספים והוא החל לחקור את העניין.

לאחר בירור מקיף ושיחות ישירות עם העובד ובני משפחתו הסתבר כי במשך חודשים נטל מהקופות סכום מצטבר של כ-355 אלף דולר בשיטה מתוחכמת שלא הותירה עקבות.  

במקביל לתביעה בבית הדין לעבודה הגישה החברה תלונה במשטרה וכיום מתנהל נגד העובד משפט פלילי על עבירות גניבה בבית משפט השלום בירושלים.

החברה הגישה לבית הדין תמלולי שיחות שנערכו עם העובד ועם בני משפחתו, במסגרתן הוא נשמע מודה בכך שגנב כספים עקב התמכרות להימורים ברשת. בנוסף הוצגו סרטוני אבטחה, שבאחד מהם נראה העובד בבירור מכניס לכיסו מזומנים.

העובד טען לעומת זאת שהראיות "מבושלות" וערוכות והכחיש נחרצות את הגניבה. לדבריו, לא ייתכן שבמשך חודשים ארוכים הצליח להערים על בעלי החברה שנוכחים בעסק רוב הזמן ומפקחים באדיקות על הקופות. העובד הוסיף כי כל הפעולות שנעשות בקופה נרשמות במחשבים כך שלא ניתן להעלים דבר, וכשמתגלים חוסרים הם נבדקים ומטופלים מיידית.

נכנסתי לסחרור אני מתבייש

אלא שהשופטת רחל בר"ג הירשברג קבעה כי המסכת הראייתית מוכיחה את הגניבה. כך, תוכן השיחות המוקלטות לא הותיר ספק בנושא שכן העובד מודה במעשיו במפורש. כך למשל, באחת השיחות הודה העובד הודה בבעיית ההימורים שלו, הצהיר כי לקח מהקופה 24 אלף שקל, התנצל ואמר "נכנסתי לאיזה שהוא סחרור... אני מתבייש".

השופטת הוסיפה כי לאחר השוואה מדוקדקת בין התמלולים לבין ההקלטות היא לא שוכנעה שעברו עריכה. יתרה מכך, בסרטון שצולם באפריל 2015 רואים בבירור את העובד פותח את מגירת הכסף, מוציא מתוכה שטרות, סופר אותם ומכניס חלק לכיס.

בתוך כך השופטת דחתה את טענת העובד כי "לא יתכן שאיש לא שם לב". "המציאות עולה על כל דמיון", כתבה והוסיפה כי הוכח שהעובד היה בקיא בשיטות העבודה של החברה וידע היטב היכן נמצאת פרצה שמאפשרת לגנוב ו"לחמוק תחת הרדאר".

עו
עו"ד ינון פריד | צילום: רעות פריד

באשר להיקף המעילה, השופטת ציינה כי אמנם החברה לא הגישה תחשיב המאשר את הסכום לו טענה. עם זאת, לנוכח הראיות הרבות על הגניבה וקבלות על משיכות כספים שתואמות את השעות שבהן צולם העובד בסרטוני האבטחה, כשמנגד העובד לא הצליח לספק הסברים הגיוניים להתנהגותו – היא מעדיפה את גרסת החברה.

לפיכך נקבע כי התובע יחזיר לחברה 1,420,536 שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן כ-40,000 שקל עבור הלוואה שקיבל ממנה. כמו כן חויב העובד בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.

ב"כ התובעת: עו"ד משה וולפוס

ב"כ הנתבע: לא היה מיוצג על ידי עורך דין לענייני עבודה

עו"ד ינון פריד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל