חברת שר פיטנס נקלעה לחדלות פירעון בשל חובות של לפחות 24 מיליון שקל, כפי שדיווחו הנאמנים. בעלי החברה, בני הזוג שיר ("שר פיטנס") סנדה ועידן מעטי, מסבירים שהקשיים נבעו מהתפרצות הקורונה וממצב חרום אליו נקלעה סנדה. מצד שני, הנושים טוענים שבמקום להתנהל נכון כלכלית ולדאוג לעתיד העסק, השניים משכו משכורות עתק והביאו לקריסה בהתנהלות לא אחראית. 

זה כמובן אינו המקרה היחיד. לעיתים נאלצים עובדים להתמודד עם סיטואציה בה המעסיק שלהם מגיע מסיבות כאלה ואחרות למצב של חדלות פירעון (אשר מוכרת בשפה הלא משפטית כפשיטת רגל). מצב זה מתרחש כאשר אין באפשרותו של המעסיק לפרוע את חובותיו לנושים השונים וביניהם עובדיו, ואין זה משנה אם המעסיק הוא חברה גדולה או אדם פרטי שמנהל עסק קטן. במקרה זה העובדים מוצאים את עצמם למעשה כנושים של המעסיק, אשר בדרך כלל נמנע מלשלם להם מספר משכורות וזכויות נוספות עקב מצבו הכלכלי הקשה. מה העובדים יכולים לעשות והאם הזכויות והכספים שמגיעים להם אבודים? 

זכאות לשכר, פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה

עובד אשר מעסיקו הוכרז על ידי בית המשפט כחדל פירעון זכאי לתשלום בשיעור שכר העבודה ופיצויי פיטורים, עד לסכום התקרה המקסימאלית הקבועה בחוק (נכון לשנת 2023 - סך של 123,409 שקל). קופת הגמל של העובד זכאית לתבוע את הכספים שהיה על המעסיק להפריש לקרן הפנסיה או לביטוח המנהלים של העובד עד לתקרה של 18,986 שקל.

רכיבי השכר שנלקחים בחשבון לצורך תשלום שכר העבודה הם: משכורת בסיסית, שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, הוצאות נסיעה, תוספת מחלקתית ותוספת מקצועית, הפרשי שכר שלא שולמו לעובד בעבור השנה האחרונה לעבודתו, פדיון ימי חופשה שנותרו לזכותו של העובד ואשר מופיעים בתלוש השכר האחרון (עד למקסימום שניתן לצבור לפי חוק חופשה שנתית), דמי הבראה שטרם שולמו לעובד עבור השנה האחרונה לעבודתו, ביגוד - החלק שלא שולם לעובד עבור השנה האחרונה לעבודתו, משכורת 13 - החלק שלא שולם לעובד עבור השנה האחרונה לעבודתו.

בכל הנוגע לפיצויי הפיטורים - אם וככל שהמעסיק הפריש עבור העובדים הפרשות בגין פיצויי פיטורים לקרן פנסיה או לביטוח מנהלים - העובד יהיה זכאי להשלמת הסכומים החסרים עד ל- 100% פיצויי פיטורים או אפילו יותר מכך (במקרה שחל על העובד הסכם קיבוצי הקובע שיעור פיצויי פיטורים מיטיב וגבוה יותר). במקרה והמעסיק לא הפריש עבור העובד כלל לפיצויי פיטורים - העובד יהיה זכאי לתשלום מלוא פיצויי הפיטורים (100% או יותר), עד לסכום התקרה כאמור.

על מנת שעובד שמעסיקו הוכרז כחדל פירעון יקבל את זכויותיו עליו להגיש תביעת חוב הן לנאמן שמונה על ידי בית המשפט והן למוסד לביטוח לאומי (באופן מקוון), וזאת בתוך 6 חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים. המוסד לביטוח לאומי יבדוק את תביעת החוב, יכריע בה ויעביר ישירות לחשבון העובד את הסכומים המגיעים לו.

במקרה בו הכרעת החוב של המוסד לביטוח לאומי אינה מקובלת על העובד הוא רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי אם המעסיק הוא חברה. כאשר המעסיק הוא אדם פרטי (עוסק מורשה) הערעור יוגש לבית משפט השלום.

מה העובדים יכולים לעשות לפני שניתן צו לפתיחת הליכים?

החוק מאפשר גם לנושים לפתוח בהליכים כנגד המעסיק ולכן גם עובד (יחיד) יכול במקרים שיפורטו להלן (ובמקרים נוספים המפורטים בחוק) ליזום הליך למתן צו לפתיחת הליכים כנגד המעסיק (לאחר ששלח למעסיק מכתב דרישה בדבר הכוונה להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים, והחוב לא שולם בתוך 30 ימים).

  • למעסיק חוב לעובד שסכומו עולה על 80,618.22 שקל.
  • בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה למעסיק לשלם לעובד סכום העולה על 10,749.10 שקל ופסק הדין לא קוים, באופן מלא או חלקי, בתוך 30 ימים ממועד המצאתו למעסיק או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין (לפי המאוחר מביניהם), ובלבד שאם פסק הדין שולם בחלקו - הסכום שנותר לתשלום עולה על 10,749.10 שקל.

לצורך עמידה בתנאים אלה ניתן להביא בחשבון מספר חובות של המעסיק למספר עובדים. לדוגמא, במקרה בו מעסיק חייב למספר עובדים סכום כולל אשר עולה על 80,618.22 שקל או ניתנו פסקי דין בסך כולל של 10,749.10 שקל ניתן להביא בחשבון את כלל החובות לצורך החלת חזקת חדלות הפירעון על המעסיק.

את הבקשה לפתיחת צו להליכים על ידי עובדים משתלם יותר להגיש באופן קבוצתי, הן מפאת שיקולים כלכליים (חלוקה בתשלום אגרת בימ"ש) והן מפאת הכוח הקולקטיבי כקבוצה.

לסיכום, מדובר בתחום מורכב שעבר לאחרונה רפורמה משמעותית. העובדים שמעסיקם הפך לחדל פירעון צריכים לפעול בהקדם על מנת לקבל את כספם ומומלץ לעשות זאת בליווי עו"ד בעל התמחות בתחום דיני העבודה, שילווה אותם בכל השלבים, באופן מסודר ומקצועי, ובתוך כך ייחשב את זכויותיהם האמיתיות למיקסום תביעתם, ויפעל אל מול הנאמן ו/או המוסד לביטוח לאומי עד להכרעה בתביעת החוב וקבלת הכספים לחשבונו של העובד.

עו"ד מידן גריסרו עוסק בדיני עבודה

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.