בית הדין לעבודה בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה של נהג בשגרירות קמרון להכרה בו כעובד השגרירות ולתשלום זכויות הנובעות מכך. הנשיאה הדס יהלום קבעה כי יישום המבחנים לקיומם של יחסי עבודה על מקרה זה מובילים למסקנה ברורה שהתובע היה עובד השגרירות, ולפיכך הוא זכאי לתשלום מהשגרירות בסך 444,174 שקל.
התובע עבד בשגרירות 16 שנה וקיבל את שכרו במזומן. השגרירות היא זו שסיפקה את הרכבים שבהם נהג התובע לצורך עבודתו ונשאה בתשלומים לצורך אחזקתם עם זאת, הצדדים עבדו ללא הסכם כתוב שמסדיר את היחסים ביניהם, ואף לא הועבר דיווח לרשויות המדינה על מעמדו של התובע – בין אם שכיר או עצמאי.
התובע סיים לעבוד בשגרירות בפברואר 2019. חודשיים לאחר מכן הגיש את התביעה לבית הדין. מטעם התובע העידו מומחה מטעמו בתחום האקטואריה (לצורך חישוב הפנסיה) ונהג נוסף שעבד בשגרירות בעבר. השגרירות, מנגד, לא הגישה תצהירים.
השתלב באופן מלא
הנשיאה יהלום הסבירה כי תחילה יש לבחון האם התקיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, בהתאם למבחנים שנקבעו לכך בפסיקה. אם מגיעים למסקנה שהתובע הוא עובד השגרירות, השלב הבא הוא לבחון האם הוא זכאי לתשלום הזכויות הסוציאליות שאותן תבע.
המבחן המרכזי לקיומם של יחסי עובד-מעסיק נועד לבחון האם האדם השתלב במקום העבודה. הנשיאה יהלום קבעה כי במקרה זה ישנן ראיות ברורות לכך שהתובע השתלב בשגרירות.
בין היתר היא ציינה כי התובע הציג מסמך המאשר שהוא חבר בצוות העובדים של השגרירות, וכי הסיע את השגריר או הקונסול במשך כל שעות עבודתו והם אלה שפיקחו עליו. לא מדובר בהתקשרות ארעית, הדגישה השופטת, אלא בסידור עבודה שנמשך 16 שנה.
השופטת הוסיפה כי התובע העיד שלא היה לו עסק משלו, והדבר גם לא התאפשר מבחינה מעשית לנוכח שעות עבודתו בשגרירות שמילאו את יומו. בנוסף, התובע נדרש לבקש אישור לצאת לחופשות, בניגוד לעצמאי שהוא 'אדון לעצמו'.
השופטת אף עמדה על כך שהשגרירות הייתה אחראית למערך הרכבים עליהם נהג התובע, כראיה לכך שלא מדובר בעסק עצמאי שלו. כמו כן, השכר שקיבל היה קבוע, ולא בהתאם לשעות העבודה בפועל כמקובל אצל נותני שירות עצמאיים.
"סיכום האמור לעיל מראה באופן ברור כי בין התובע לנתבעת התקיימו יחסי עובד-מעסיק וכי חלים על העסקתו של התובע דיני העבודה", כתבה השופטת.
בשלב הבא היא דנה בזכויות הסוציאליות השונות שעל השגרירות לשלם לתובע מכוח ההכרה בו כעובד. לבסוף היא קיבלה את מרבית רכיבי התביעה ופסקה לתובע סכום של 414,174 שקל עבור פיצויי פיטורים, פדיון חופשה, שעות נוספות, דמי הבראה, הלנת שכר, אי מסירת תלושי שכר והפרשות לפנסיה. המו כן נפסקו לטובתו 30,000 שקל עבור הוצאות ושכ"ט עו"ד.
עם זאת, טענת התובע כי חווה התעמרות בעבודה מצד בעלה של הקונסולית לאחר שסירב להסיע את ילדיהם לבית הספר, נדחתה. השופטת קבעה שהתובע לא הראה התנהלות פוגענית חוזרת ונשנית מצד השגרירות כארגון, אלא רק אירוע חד פעמי של מחלוקת בינו לבין בן משפחה של הקונסולית.
ב"כ התובע: עו"ד איריס אלמוג
ב"כ הנתבעת: עו"ד עובד מחרז
עו"ד סברינה ג'הראד עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.