בבית הדין לעבודה בתל אביב נדחתה לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד עיריית תל אביב. התובעת טענה כי לא התקבלה לעבודה בבית ספר בעיר בשל גילה. היא ציינה שנשאלה בת כמה היא בראיון הטלפוני בניגוד לחוק. בית הדין קיבל את הסבר העירייה לפיו השאלה עלתה רק בעקבות הצהרת התובעת כי פרשה מעבודתה, ועל מנת להבין מה היקף המשרה בה ניתן להעסיק אותה.
התובעת הועסקה כמורה במשרד החינוך ופרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת.
בספטמבר 2020 פרסמה העירייה מודעת דרושים למשרה חלקית של מורה לאנגלית בבית הספר כ"ט ראשית בנות.
לאחר שהתובעת הגישה את מועמדותה, שוחחה עימה סגנית מנהלת בית הספר. בשיחה ראשונית זו עדכנה המועמדת את הסגנית כי היא פרשה לגמלאות בפרישה מוקדמת. המועמדת התבקשה להעביר את קורות החיים שלה.
בשיחה טלפונית נוספת בין המועמדת לסגנית, המועמדת נשאלה שאלות שונות ובין היתר על אודות עבודתה האחרונה ומידת הפניות שלה לעבודה בבית הספר. המועמדת ציינה כי שפרשה לגמלאות והיא זמינה לחלוטין. בעקבות זאת שאלה הסגנית לגילה. המועמדת סירבה למסור את גילה וציינה שהשאלה מנוגדת לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ואף שלחה לבית הספר מכתב עם דרישה לפיצויים.
בתביעה שהגישה בהמשך לבית המשפט, טענה המועמדת כי עצם השאלה באשר לגילה אסורה על פי דין ומהווה אפליה פסולה. עוד לדבריה, בשל טענות שהעלתה כלפי העירייה בעניין זה, הופסקו עמה הליכי המיון לעבודה. בנסיבות אלה היא עתרה לפיצוי בסך 10,000 שקל.
העירייה טענה מנגד כי המועמדת לא הופלתה בקבלה לעבודה מחמת גילה, או בכלל, ושאלת הגיל כלל לא היוותה שיקול לקבלתה או אי קבלתה לעבודה. לגרסתה, שאלת הגיל נשאלה לאחר שהתובעת ציינה מספר פעמים כי פרשה לגמלאות, כך שהשאלה הייתה מתבקשת בנסיבות העניין. כמו כן, התובעת הגיבה באופן תוקפני וקיצוני לשאלה וזאת באופן שלא תאם את הלך הרוח בשיחה ועורר תמיהה וחוסר נוחות.
הנתבעת הוסיפה כי אם המועמדת מעל גיל 50, בהתאם לתקנון שירות עובדי ההוראה בעירייה נדרש לדעת מה גילה על מנת לקבוע את היקף המשרה שלה שכן החל מגיל זה שעות ההוראה פוחתות.
זאת ועוד, לאחר הריאיון עם התובעת התקבלו לבית הספר 7 מורים מעל גיל 50, חלקם אף מעל גיל 67. העירייה הוסיפה כי מדובר בתובעת סדרתית שהגישה בשנים האחרונות תביעות רבות בטענות דומות.
ממקום של התאמה
השופטת שרון שביט כפתורי קבעה שהסיבה בשלה המועמדת לא התקבלה לעבודה בבית הספר לא הייתה גילה. עוד נקבע כי השאלה אודות גילה של המועמדת הועלתה רק לאחר שהיא סיפרה כי יצאה לפרישה מוקדמת והשאלה הייתה רלוונטית לזכויותיה ככל שהייתה מתקבלת לעבודה.
השופטת הבהירה כי חוק שוויון הזדמנויות אינו אוסר על מעסיקים לשאול שאלות לגבי גיל המועמד, ובלבד שישנה סיבה לגיטימית לכך, שמתחייבת מאופיים ומהותם של התפקיד או המשרה.
כמו כן, השופטת לא מצאה שהליכי המיון עם התובעת הופסקו רק בשל גילה או בעקבות תלונתה על השאלה בראיון הטלפוני. להתרשמותה, השאלה על הגיל לא באה מתוך מקום של אפליה אלא דווקא ממקום של התאמה.
מעבר לכך, הנתבעת הביאה ראיות לכך שהיא מעסיקה בבית הספר מורים מכל שכבות הגיל.
בסופו של דבר התביעה נדחתה והתובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 שקל.
ב"כ התובעת: בעצמה
ב"כ הנתבעת: עו"ד דפני פרי שרון ואח'
עו"ד ינון פריד עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.