השופטת מיכל נעים דיבנר מבית הדין לעבודה בחיפה קיבלה תביעה של נהג הסעות נגד חברת ״עמל״ בה הועסק בין השנים 2013-2014. היא קבעה שהחברה הפרה את חוק שעות עבודה ומנוחה כשהעסיקה את התובע גם בשבתות וחגים, לא שילמה לו גמול שעות נוספות וביצעה הפרות נוספות של חוקי המגן. הפיצוי: 35,211 שקל.
בתביעה שהגיש הנהג באמצעות עו״ד שריף רוחאנא הוא סיפר שהתפטר לאחר שהנתבעת לא שילמה לו שעות נוספות, גמול עבודה בימי שבת וחג ודמי חופשה. הוא ציין כי התריע בפני הנתבעת על תנאי העסקתו פעמים רבות אך היא בחרה להתעלם מפניותיו.
התובע הדגיש כי הלכה למעשה עבד עבור הנתבעת שעות עבודה מרובות, 7 ימים בשבוע, כולל שבתות בחגים. היא בתמורה שילמה לו כ-4,000 שקל בלבד לחודש. בנסיבות אלה לדבריו לא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד כך שהוא זכאי לפיצויי פיטורים.
עוד טען התובע כי הנתבעת ניכתה סכומים שונים ממשכורתו ללא הסכמתו, לא סיפקה לו הודעה על תנאי עבודה והנפיקה תלושי שכר פיקטיביים.
הנתבעת, שיוצגה על ידי עו״ד מנסור כמיל, טענה מנגד כי התובע התפטר מיוזמתו ללא הודעה מוקדמת לאחר שהתחיל לעבוד במקום עבודה אחר. היא ציינה שהתובע מעולם לא התלונן על תנאי העסקתו ואף הביע בפני מנהלו והעובדים האחרים את שביעות רצונו מהעבודה.
הנתבעת הוסיפה שהתובע ביקש לעבוד כל השבוע כדי להגדיל את משכורתו ושולמו לו כל זכויותיו, לרבות גמול שעות נוספות וגמול עבודה ביום המנוחה השבועי. עוד לטענתה, היא ניכתה סכומים משכרו כדין ולאחר שנתנה לו ״מפרעות״ כשהיה במצב כלכלי קשה.
התמסר לחלוטין
השופטת מיכל נעים דיבנר קיבלה את טענת התובע כי הוא התפטר בלית ברירה בנסיבות בהן לא ניתן היה לדרוש ממנו להמשיך לעבוד.
לדבריה, דוחות הנוכחות מוכיחים שהוא היה זמין לעבודה במשך כל השבוע, כל שעות היממה. עם זאת, הוא השתכר רק עבור שעות עבודתו בפועל, מצב שגרם לו להתמסר באופן מוחלט לעבודה אך בסוף החודש לקבל שכר נמוך יחסית.
השופטת הוסיפה כי במהלך כל תקופת עבודתו התובע לא קיבל מנוחה שבועית קבועה ואף לא זכה ליום חופשה אחד בתשלום. היא ציינה כי ניכר שהתובע שובץ לעבודה בשבתות על פי בקשתו ועל מנת להגדיל את משכורתו. ואולם, הנתבעת לא הקפידה על תשלום גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית ובחגים במלואם.
היא הדגישה כי העסקה זו מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה ולא ניתן לדרוש מעובד להמשיך ולעבוד בה, גם אם הסכים לכך למשך תקופה מסוימת. בנסיבות אלה קבעה השופטת שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים.
עוד פסקה השופטת כי הנתבעת ביצעה ניכויים משכרו של התובע שלא כדין, מסרה לו תלושים שלא שיקפו את רכיבי השכר לאשורם ולא מסרה לו הודעה בכתב על תנאי העבודה.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לפצות את התובע ב-35,211 שקל בתוספת שכ״ט עו״ד והוצאות בסך 4,000 שקל.
ב״כ התובע: עו״ד שריף רוחאנא
ב״כ הנתבעת: עו״ד מנסור כמיל
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל