בשבוע שעבר בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל חלקית את תביעתו של שחקן ששיחק בקבוצת הכדורגל הפועל רעננה, לאחר שנקבע כי בניגוד לטענות הקבוצה, הוא פוטר ולכן זכאי לקבל פיצויים.
התובע החל לשחק בקבוצה ב-2006 במשך 3 עונות, כאשר הוחתם על הסכם עבודה נפרד בתחילתה של כל עונת משחקים. לטענתו, הוא פוטר לאחר שהקבוצה לא הציעה לו לחתום על הסכם חדש בתחילת העונה הרביעית, מבלי שקיבל מהנתבעת פיצויי פיטורין ותשלומים עבור זכויות סוציאליות כגון דמי הבראה, ימי חופשה והפרשות לפנסיה. על כן, הוא פנה לבית הדין על מנת שיורה לה לשלם לו את המגיע לו על פי חוק.
הנתבעת בתגובה טענה כי לא פיטרה את התובע אלא תכננה להמשיך להעסיק אותו באותם התנאים ולכן לא היה צורך להחתים אותו על הסכם חדש לפני העונה הרביעית. לפי הגרסה שלה, התובע עצמו החליט לעזוב את הקבוצה ועבר לשחק בקבוצה אחרת. בנוסף, היא טענה שהשכר ששולם לתובע לפי ההסכם כולל תשלום עבור הזכויות הסוציאליות ופיצויי הפיטורין ולכן הם שולמו במלואם עוד בזמן שעבד אצלה, ולפיכך יש לדחות את התביעה.
מעסיק נדרש להתנהלות ברורה
בפסק הדין שניתן בשבוע שעבר השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי מאחר שמדובר בהסכמים שחודשו בתחילת כל עונה, היה על הנתבעת להציע לתובע לחדש את ההסכם באופן ברור ולא להניח שהוא מסיק שהיא מעוניינת בהמשך העסקתו באותם התנאים.
כמו כן, טענת הנתבעת כי ההסכם עליו חתם התובע בתחילת כל עונה כולל את כל התשלומים המגיעים לו כשכיר נדחתה באופן חלקי. כך נקבע, כי הנתבעת חייבת לשלם לתובע פיצויי פיטורים שכן החוק אינו מאפשר לכלול אותם בתנאי השכר.
עוד נקבע כי הנתבעת פעלה בניגוד לחוק כאשר לא הפקידה כספים בקרן הפנסיה של התובע ועל כן עליה לשלם על כך.
ואולם, בשונה מפיצויי פיטורין, השופטת דגן-טוכמכר קבעה כי ניתן לכלול דמי הבראה בתנאי השכר ובאשר לדמי חופשה הוכח בפניה כי התובע ניצל את ימי החופשה שלו במלואם. על כן, נקבע כי הוא לא יפוצה בגין רכיבים אלה.
בסופו של דבר הנתבעת חויבה לשלם לתובע 28,113 שקלים עבור פיצויי פיטורים והפרשות פנסיה ובתוספת הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים.
ב"כ התובע: עו"ד ד. חייק
ב"כ הנתבעת: עו"ד ר. רוזן
עו"ד שלומית שרייבר עוסק/ת ב- דיני עבודה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.