נהגת שהואשמה בשימוש בטלפון נייד בעת נהיגה יצאה זכאית מחמת הספק. בהכרעת הדין שפורסמה לאחרונה קבעה השופטת שירי שפר מבית המשפט לתעבורה במחוז מרכז שהיא לא יכולה להרשיע את הנאשמת על סמך העדות של השוטר שעצר אותה, כיוון שלא הייתה מפורטת וקשה היה להבין ממנה כיצד הצליח לראות אותה אוחזת בטלפון. זאת במיוחד, כשעדות הנהגת – שטענה כי הטלפון הנייד נפל עוד בתחילת הנסיעה מתחת לכיסא הנהג – הייתה אמינה.
כתב האישום שייחס לנהגת עבירה של שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית בעת שהרכב היה בתנועה, התבסס על עדותו של שוטר שלטענתו הבחין מבעד לניידת בנהגת מחזיקה בטלפון הנייד ביד ימין כשנסעה ממזרח למערב ברחוב ויצמן בכפר יונה. לכתב האישום צורפו סרטוני מצלמת הגוף של השוטר שתיעדו את המפגש בינו לבין הנאשמת.
הנאשמת כפרה במיוחס לה והכחישה כי נגעה בטלפון. היא טענה כי מיהרה לבית החולים כיוון שאמה אושפזה בטיפול נמרץ ונסעה במכונית שלא שייכת לה ולא הייתה בה דיבורית. היא ציינה כי כבר בתחילת הנסיעה הטלפון שלה נפל מתחת לכיסא הנהג והיא לא השתמשה בו, והוסיפה כי ייתכן שהשוטר התבלבל כיוון שהסירה את המסכה שלה מהפנים. בנוסף היא הדגישה כי בניידת היה שוטר נוסף שלא רשם מזכר לגבי האירוע.
הכחישה מהרגע הראשון
השופטת שירי שפר קבעה כי תיעוד האירוע היה חסר ולא משכנע. מהדברים שכתב השוטר לא ברור היכן הייתה ממוקמת היד שלכאורה אחזה בנייד – האם ליד האוזן, בגובה הפנים או נמוכה יותר. היא ציינה כי מדובר במידע חשוב שכן אם היד של הנאשמת הייתה נמוכה מקו החלון ספק אם אפשר היה להבחין בה.
פרט חשוב נוסף שלא צוין הוא כיוון העמידה של הניידת והאם בזווית בה עמדה אפשר היה להבחין בנאשמת אוחזת בטלפון. בנוסף לא צוין הצבע של הטלפון או כל פרט אחר שיכול לשכנע שהשוטר הבחין בו ולא במסכה – כגרסת הנאשמת.
"בעבירות המתרחשות בתוך הרכב כדוגמת העבירה של שימוש אסור בטלפון אגב תנועת הרכב והעבירה של אי חגירת חגורת בטיחות – יש להקפיד הקפדה יתרה בעת בחינת דיות הראיות, כמותן ואיכותן", כתבה השופטת.
במקרה הנוכחי, אל מול גרסתו הלא מפורטת של השוטר עמדה גרסה נגדית ואמינה של הנאשמת, הבהירה. "שוכנעתי כי אכן מיהרה לבית החולים לראות את אימה, כי נסעה ברכב שאינו שלה בו אין דיבורית. כי הטלפון הנייד נפל מתחת לכסאה", כתבה. בהקשר הזה ציינה השופטת כי מהסרטונים שהוגשו עלה כי כשהשוטר ניגש לרכב של הנאשמת היא חיפשה את הטלפון ומצאה אותו מתחת לכיסא. בנוסף, תגובתה הראשונית להאשמה כלפיה הייתה "אין מצב".
השופטת הזכירה כי בניידת היה שוטף נוסף שלא ברור מדוע לא רשם מזכר אף שעדותו הייתה חיונית בהיותו עד ישיר לאירוע. בנסיבות אלה, העדות היחידה של השוטר שעצר את הנאשמת לא שכנעה את השופטת שהיא ביצעה את העבירה מעבר לכל ספק סביר.
בהכרעת הדין לא צוינו שמות עורכי דין תעבורה
עו"ד בארי קפלן עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.