בית המשפט העליון קיבל את ערעורו של צעיר שלפני כשנתיים פגע עם רכבו בפעוט בן 3 ופצע אותו. הצעיר אמנם לא היה אשם בתאונה, אולם הדבר החמור יותר היה העובדה שלא עצר ולא הזעיק עזרה אלא המשיך בנסיעה. בנוסף, המקרה אירע בזמן שהוא היה בשלילה.
ובכל זאת, השופטים עוזי פוגלמן, מני מזוזוג'ורג' קרא החליטו להפחית את עונש המאסר בפועל שנגזר עליו, מ-15 ל-10 חודשים, לנוכח נסיבות חייו, אותן הגדיר השופט מזוז כ"חריגות וקשות".
לפני כחצי שנה ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע גזר על המערער 15 חודשי מאסר בפועל, פסילת נהיגה למשך 4 שנים וכן מאסר ופסילה על תנאי. בנוסף הוטל עליו לפצות את הקטין שבו פגע.
גזר הדין ניתן לאחר שהאיש הודה במסגרת הסדר טיעון "פתוח" לעניין העונש, כי ב-2016 פגע עם רכבו בפעוט כבן 3 והמשיך לנסוע מבלי להזעיק עזרה. הנהג הורשע בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה בעת פסילת רישיון.
המקרה התרחש בקריית מלאכי בכביש דו סטרי עם קו הפרדה בין המסלולים. ביהמ"ש המחוזי אמנם הדגיש שהמערער אינו אשם בתאונה, אך בניגוד להמלצת שירות המבחן, החליט שלא להימנע ממאסר בפועל, בעיקר לנוכח העובדה שהמקרה התרחש כשמערער היה בזמן פסילת רישיון.
מתסקיר שירות המבחן התברר שהמערער נלקח מהוריו בגיל שנה, גדל אצל סביו, וכיום מתגורר עם אמו ותומך בה ובסבתו כלכלית ופיזית בשל מצבן הבריאותי הרעוע. עוד צוין כי המערער הביע חרטה עמוקה והשתלב בטיפולים קבוצתיים.
עם זאת, צוין כי למרות תפיסות נורמטיביות המערער מתקשה להפעיל שיקול דעת ולשלוט בעצמו במצבי לחץ, כפי שאירע במקרה המדובר.
בסופו של דבר, גזר דינו של ביהמ"ש המחוזי היה מעין "אמצע" בין הפרקליטות לבין הסנגור.
עם הגשת הערעור על גזר הדין ולקראת הדיון בביהמ"ש העליון הוגש "תסקיר מעדכן" מאת שירות המבחן, ממנו עלה כי המערער עבר שינוי משמעותי שבא לידי ביטוי ביכולתו להתבונן על בחירותיו ועל התנהגותו בזמנו.
"עמוד התווך של משפחתו"
השופט ציין כי עבירת "הפקרה לאחר פגיעה" היא עבירה חמורה המצדיקה עונש מרתיע. עם זאת, השופט הזכיר כי ענישה היא תמיד "אינדיבידואלית", וציין כי "לצד הצורך בהרתעה יש להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובשיקולי שיקום".
במקרה זה השופט סבר כי אמנם העונש שנגזר לא חורג מרמת הענישה הנהוגה במקרים דומים, אולם בעיניו צריך היה להתחשב יותר בנסיבות האישיות של הנאשם שעליהם עמד שירות המבחן.
נסיבות אלה, לפי השופט מזוז, הובילו למצב שבו "בחור בן 22 נדרש להיות עמוד התווך של משפחתו (אמו וסבתו), כאשר ללא נוכחותו התדירה והמשמעותית בחייהן, הן עלולות להיוותר לבדן, ללא סיוע כלכלי, מנטלי ופיזי".
עוד צוין כי רצונו של המערער להשתקם ולחזור למסגרת נורמטיבית בא לידי ביטוי בכך שהוא השתלב במסגרת טיפולית, תעסוקתית ולימודית כעולה מתסקיר שירות המבחן העדכני.
למעט רכיב המאסר בפועל, יתר רכיבי העונש נותרו על כנם.
ב"כ המערער: עו"ד נס בן נתן
ב"כ המשיבה: עו"ד חיים שויצר
עו"ד אסף שמיר עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין