בית המשפט המחוזי בחיפה הפך את החלטת בית המשפט לתעבורה בעכו וזיכה נהג מונית מאחריות למותה של קשישה כבת 82 שחצתה כיכר ונפלה משום שנבהלה כשבלם בפתאומיות כדי שלא לפגוע בה. נשיא בית המשפט השופט רון שפירא קבע כי בהתחשב בכך שהנהג נסע במהירות נמוכה, לא פגע במנוחה, שדה הראייה הוסתר בצמחייה והקשישה חצתה שלא במעבר חצייה – לא היה כל בסיס להרשעה.
נהג המונית הורשע באפריל השנה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. שלושה חודשים לאחר מכן בית המשפט לתעבורה גזר עליו עונש של 6 חודשי עבודות שירות, שלילת רישיון ל-4 שנים ומאסר ושלילה על תנאי.
בהכרעת הדין נקבע כי אף שהנהג לא פגע בקשישה, שנפלה ככל הנראה מבלה, ונהג במהירות איטית של 10 קמ"ש בלבד, הוא עדיין התרשל משום שהיה עליו לצפות כי קשישה תחצה במקום באיטיות ולכן הוא היה צריך להיזהר יותר ולבלום קודם לכן.
בערעור על הרשעתו טען הנהג כי לא הוכח מעבר לכל ספק סביר שגרם למותה של הקשישה: לא היה מגע בין הרכב שלו לבין המנוחה, היא בחרה לחצות את הכיכר שלא במעבר חצייה אף שהיו שני מעברים בקרבת מקום, לא נקבע שדה ראיה מדויק, ולא נשללה הטענה כי הקשישה – שסבלה מבעיות ברגליים, נעזרה בהליכות והייתה חלשה – נפלה בשל מצבה הבריאותי וללא שום קשר לבלימה. בנוסף הוא טען כי לא הוכח קשר סיבתי בין הפציעות מהנפילה לבין מותה בחלוף חודשים ארוכים לאחריה.
לא מתקבל על הדעת
נשיא בית המשפט ואב בית הדין שפירא קיבל טיעונים אלה. "עמדת בית המשפט קמא אינה מקובלת עלי", כתב. "בית משפט קמא קבע, כממצא עובדתי, שהמערער נסע באיטיות, הסתכל ימינה כפי שנדרש בהיותו במעגל תנועה, ומרגע שהבחין במנוחה שחצתה את הכביש שלא במעבר חציה (ויצוין גם כי גובהה נמוך והיא נעזרה בהליכון...) פעל כמצופה ממנו. בהתאם לקביעות עובדתיות אלו... לא ניתן לקבוע כי המערער התרשל בנהיגתו".
השופט הבהיר כי הרשעה בפלילים לא יכולה להתבסס על השערה לא מבוססת שלפיה לו היה המערער מבחין במנוחה קודם לכן – נפילתה הייתה נמנעת. "מרגע שהמנוחה – שכזכור לא עברה במעבר חצייה – הגיחה מולו, הוא פעל במהירות כמצופה ממנו. הבהלה של המנוחה שהובילה ככל הנראה לנפילתה ולפגיעתה, לא מעידה על ביצוע עבירה פלילית של גרם מוות ברשלנות".
נוסף על כך השופט ציין כי לא היה מקום לדקדק עם הנהג שעה שהמנוחה התרשלה כשחצתה את הכביש במקום אסור ובמצב בריאותי שלא אפשר לה ללכת במהירות.
מלבד זאת השופט קבע כי גם לא הוכח קשר סיבתי בין האירוע לבין מות המנוחה בהמשך. "לא ברור האם המוות הוא בהמשך לאותה 'פגיעה' או כתוצאה של בעיה אחרת. נזכיר בהקשר זה את חלוף הזמן הרב מיום האירוע ועד למועד הפטירה, את המעבר בין המוסדות הרפואיים ואת העובדה שהמנוחה הייתה אישה מבוגרת וסבלה מבעיות בריאות ללא קשר לתאונה".
השופטות בטינה טאובר ועדי חן-ברק הסכימו עם פסק הדין, ולפיכך המערער זוכה מאשמה ועונשו בוטל.
שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד איתן קנול עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל