בית משפט השלום בקריית גת החליט באחרונה לגזור עונש קל על צעיר שנתפס נוהג בפראות נגד כיוון התנועה שבגופו נמצאו 645 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר – יותר מפי שניים וחצי מהכמות המוגדרת בחוק כשכרות. פקודת התעבורה קובעת במקרה כזה פסילת מינימום לשנתיים אך רישיונו של הנאשם נפסל לשנה בלבד ולצד זאת נגזרו עליו 250 שעות שירות לתועלת הציבור ו-3 חודשי מאסר על תנאי.

המקרה אירע ביוני 2014. ב-4:00 בבוקר הנאשם נהג במהירות לאחור תוך שגרם למספר כלי רכב לסטות ממסלולם ולבלום. הוא נמלט מן המקום עד שהגיע לחניה במרכז מסחרי, כיבה את אורות הרכב והסתתר. שוטרים שדלקו אחריו תפסו אותו וביצעו לו בדיקת ינשוף שהראתה כי בגופו 645 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף – יותר מפי שניים וחצי מהמותר לפי חוק (290 מיקרוגרם).

ביוני 2015 הציגו הצדדים הסדר טיעון לפיו הנאשם הודה בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום והורשע. בהמשך הוא נשלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר לעניין העונש והאפשרות לביטול ההרשעה.

שירות המבחן התרשם שהנאשם נטל אחריות לביצוע העבירות וכי הוא מצוי בעומס רגשי רב בעקבות פטירת אביו ופיטוריו מעבודתו. המלצת השירות הייתה לבטל את ההרשעה מאחר שהנאשם מסייע למשפחתו והרשעתו עלולה לצמצם את אפשרויות התעסוקה שלו.

המדינה טענה מנגד שהנאשם פגע בערך המוגן של שמירה על בטחון המשתמשים בדרך והפנתה לפסיקה התומכת בהטלת עונש מאסר בפועל. בנוסף היא דרשה לפסול את רישיונו למשך שנתיים ולגזור עליו מאסר על תנאי והתחייבות שלא לבצע עבירות דומות.

מנגד, הנאשם ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן ולחלופין להפחית מפסילת המינימום בת השנתיים הקבועה בפקודת התעבורה בעבירה של נהיגה בשכרות. זאת, מאחר שהוא זקוק לרישיון לצורך טיפול באחיו חולה האפילפסיה.

שיקול דעת

השופטת נועה חקלאי ציינה כי אף שהאירוע הסתיים ללא נפגעים הסיכון שיצר הנאשם למשתמשי הדרך הוא ברף הגבוה. מעיון בגזרי דין שניתנו במקרים דומים עולה כי מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי לבין שנתיים מאסר בפועל.

בהמשך השופטת קבעה כי זה לא המקרה המתאים לביטול הרשעה, מאחר שלנאשם יש רישום פלילי קודם ללא הרשעה בגין עבירה של הכשלת שוטר, והוא לא הוכיח כי הרשעתו תפגע בשיקומו או בעבודתו.

לגבי העונש, השופטת ציינה כי מצד אחד הנאשם לא תכנן את העבירות מראש, האירוע נמשך זמן קצר ולא היו נפגעים, אך מצד שני כמות האלכוהול שנמצאה בגופו הייתה חריגה. לפיכך היא קבעה כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין מאסר על תנאי לבין שנת מאסר בפועל.

בסופו של דבר, לאחר שקלול הנתונים בתיק, כולל נסיבותיו האישיות של הנאשם, היא החליט לגזור עליו עונש לפי הרף הנמוך של המתחם.

השופטת ציינה כי לטובת הנאשם עומדת נטילת האחריות המלאה למעשיו והודאתו בהזדמנות הראשונה.

לפיכך השופטת החליטה להפעיל שיקול דעת ולחרוג מפסילת המינימום בת השנתיים. על הנאשם נגזרו פסילת רישיון למשך שנה, 250 שעות של"צ, 3 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית על סך 3,000 שקל שלא לבצע שוב את העבירות בהן הורשע.

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגזר הדין

עו"ד רומן קוגן עוסק/ת ב- תעבורה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל