בגזר דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בקרית שמונה החליטה השופטת רות שפילברג כהן להתחשב בהמלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת עונש מאסר בפועל על צעיר שהואשם בנהיגה ללא רישיון, הדחה בחקירה וביצוע מעשה פזיזות ורשלנות. "ראוי לתת בכורה לשיקולי שיקומו של הנאשם, להימנע מפגיעה בהמשך מסלולו התעסוקתי, ולהסתפק בענישתו ללא רכיב של מאסר בפועל" כתבה השופטת וגזרה על הנאשם 250 שעות לתועלת הציבור, פסילת רישיון למשך 4 חודשים וקנס של 1,000 שקל.

בכתב האישום שהוגש במרץ שנה שעברה נטען כי הנאשם (22) – שטרם הוציא רישיון נהיגה – שכר רכב מאדם פרטי ונהג בו ברחבי חצור הגלילית, עד שבשלב מסוים עורר את חשדם של שני שוטרים שקראו לו לעצור בצד הדרך.

בשלב זה החלה סאגת מרדף. במקום לעצור, הצעיר המשיך בנסיעה פרועה חרף קריאות השוטרים תוך שסיכן נהגים אחרים בכביש. לבסוף הוא חנה את הרכב וברח רגלית, ולאחר מכן אף ביקש מהמשכיר לשקר לשוטרים, אלא שזה כבר מסר להם את המידע המלא על אודות הבחור.

בדצמבר האחרון הוגש לבית המשפט הסדר טיעון שבמסגרתו הנאשם הודה והורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, הדחה בחקירה וביצוע מעשה בפזיזות ורשלנות. עם זאת, לא הייתה הסכמה לגבי העונש והשופטת שפילברג כהן ביקשה משירות המבחן להגיש את המלצותיו בנושא.

בתסקיר שהגיש השירות פורטו נסיבות חייו הקשות של הנאשם – שנאלץ לפרנס את אביו המובטל ואת אימו חולת הסרטן – והמליץ להטיל עליו "ענישה שיקומית" ללא מאסר בפועל.

אלא שהמדינה לא קיבלה את ההמלצה וטענה כי לנוכח חומרת מעשיו של הנאשם, שרק בדרך נס לא גרם לתאונה, יש להטיל עליו 21 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילת רישיון לתקופה ממושכת וקנס כספי.

מנגד, הנאשם טען כי מאז המקרה הוא מנסה להשתקם, השתלב במקום עבודה מכובד ואף קודם למשרת ראש צוות. הוא ציין כי מאסר בפועל עלול לפגוע בעבודתו וביקש לתת לו הזדמנות נוספת.

פחד להיתפס

בפתח דבריה, השופטת שפילברג כהן ציינה כי בקביעת העונש ההולם יש לבחון מספר רכיבים, ביניהם הערכים שנפגעו על ידי מעשיו של הנאשם והנסיבות שקשורות לביצוע העבירות.

בהקשר זה, השופטת ציינה כי הנאשם פגע בביטחון הציבור, בחובת הציות לחוק ובחקר האמת. הנאשם אמנם הסביר שהוא ברח מהשוטרים משום שבאותה התקופה הוא ערק מהצבא, ופחד להיתפס, אלא שהשופטת לא שוכנעה. "מי שנמלט משוטרים, בעיקר תוך סיכון הציבור בנהיגה פרועה, אינו יכול להיתרם מהסבר למעשיו, כשהסבר זה מתמקד בשאיפתו שלא להיתפס בגין עבירות קודמות" היא כתבה.

ובכל זאת, בחינת הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה – כמו סיפור חייו של הנאשם, הודאתו והחרטה שהביע –  הטתה את הכף לעבר ענישה שיקומית.

משכך, השופטת החליטה להטיל על הנאשם עונשים מקלים שאינם כוללים מאסר בפועל. בכלל זה נשלח הנאשם ל-250 שעות של שירות לתועלת הציבור והוטלו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 1,000 שקל, 4 חודשי פסילה וכן פסילה על תנאי למשך שישה חודשים. כמו כן נדרש הנאשם לחתום על התחייבות בסך 2,000 שקל להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים.

שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בגזר הדין

עו"ד שי גלעד עוסק/ת ב- תעבורה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל