בית משפט השלום בירושלים זיכה רוכבת אופנוע שהחליקה בכביש והואשמה בנהיגה רשלנית שגרמה חבלות לבתה. השופט ארנון איתן קבע כי הנאשמת הצליחה להוכיח או לפחות להטיל ספק בכך שנהגה באופן בלתי זהיר, ומתח ביקורת על מחדלי חקירה מצד המשטרה.
התאונה אירעה ברחובות ירושלים באוגוסט 2017, כאשר הנהגת איבדה שליטה על האופנוע והחליקה. כתוצאה מכך, בתה שרכבה איתה, נפצעה ונגרמו לה מספר שברים ברגליים.
הנאשמת לא חלקה על העובדות, והמחלוקת למעשה התמקדה בשאלה אחת: מה גרם להחלקת האופנוע. הנאשמת טענה כי על נתיב הנסיעה שלה היה כתם שמן, המהווה "גורם זר מתערב", שהוא למעשה מה שגרם לתאונה.
לעומת זאת, עמדת המדינה היתה כי התאונה התרחשה עקב נהיגה לא זהירה. עמדה זו נתמכה בעדותה של שוטרת שסקרה את השטח ולא הבחינה בכתם שמן. בהקשר זה המדינה אף הפנתה להודעת הנאשמת במשטרה, שבה לא ציינה שהבחינה בכתם שמן אלא שמעה על כך לאחר מכן מאנשים שנכחו שם.
ההגנה טענה כי כי חומר הראיות אינו כולל דוח בוחן כמתחייב (אף אם בוחן לא יצא לזירה), אלא רק את הדוח של אותה שוטרת. עוד נטען כי לזירה יצא שוטר נוסף, אך לא קיימת בתיק התייחסות שלו לאירוע.
לשיטתה של ההגנה, דוח השוטרת זה אינו מספיק על מנת לבסס "חוזר זהירות", במיוחד לנוכח עדותו של עד ראייה, שדיווח למשטרה בזמן אמת שעל הכביש יש כתם שמר בגודל "מטר", ושאופנוע החליק במקום.
גם הוא, כמו הנאשמת, אמר כי שמע אנשים נוספים מציינים שיש כתם על הכביש.
דלות החומר
לאחר ניתוח של הראיות, השופט איתן שוכנע כי הנאשמת הוכיחה שקשיים ספק לגבי המסקנה שהתאונה נגרמה בשל התרשלות מצדה, והוכיחה שאכן בזירה היה "גורם זר ומתערב" המנתק את הקשר הסיבתי שבין מעשיה לבין התרחשות התאונה.
ברמה העובדתית, השופט הבהיר שאין ראייה כלשהי המצביעה על דופי כלשהו באופן שבו הנאשמת השתלבה בתנועה או במהירות נסיעתה. באשר להחלקה, השופט הזכיר כי החלקת רכב כשלעצמה אינה מהווה הוכחה לרשלנות.
בנוסף לכך, הבהיר השופט כי עדותו של עד הראייה הותירה רושם מהימן, ומהווה עדות משמעותית של עד ניטרלי. השופט אף הבהיר כי עדות זו עדיפה על עדות השוטרת, שהדוח שלה מתאר פעולות שנעשו לאחר תום האירוע, ולאחר שהתנועה חזרה לסדרה.
בהמשך הכרעת הדין השופט ציין כי "לאור דלות החומר הראייתי עליו נשענת המאשימה, יש טעם בטענות ההגנה לכך כי קיימים בתיק חוסרים משמעותיים, חלקם במובן של מחדלי חקירה שמנעו את האפשרות לקבל תמונה ראייתית ברורה יותר".
"מעבר לכך", המשיך השופט, "לא ברור מדוע לא נגבתה הודעה מעד ההגנה, והרי המדובר בעד ראייה שדיווח למשטרת ישראל מלכתחילה על האירוע".
לאור זאת השופט קבע כי בנסיבות אלה, ומשהזירה לא נבחנה על ידי בוחן, לא ניתן לשלול את גרסת הנאשמת בדבר כתם השמן ותרומתו לתאונה, כך שנותר ספק סביר לגבי אשמתה.
שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד ערן דמרי עוסק/ת ב- תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל