נהגת כבת 36 דרסה למוות רוכבת אופניים צעירה והורשעה בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ואי מתן זכות קדימה. השופטת כרמית פאר גינת הטילה עליה לאחרונה עונש של 9 חודשי עבודות שירות, פסילת רישיון ל-20 שנה ופיצוי של 40,000 שקלים למשפחת המנוחה. במסגרת השיקולים לעונש ציינה השופטת כי התחשבה בכך שהנאשמת אישה נורמטיבית, ללא עבר פלילי או תעבורתי, שחטאה בשיקול דעת רגעי לקוי.
התאונה הקטלנית התרחשה באוגוסט 2018 בחיפה. הנאשמת החלה לפנות שמאלה כשהבחינה ברוכבת אופניים והייתה בטוחה שתצליח לעבור את הצומת לפני שתגיע, אלא שהרוכבת התנגשה בדלת הקדמית שלה, נפגעה קשות ומתה במקום.
בתחילה הנאשמת כפרה בכתב האישום אבל לבסוף חזרה בה, הודתה והורשעה בעבירות של אי מתן זכות קדימה וגרימת מוות ברשלנות.
שירות המבחן, שהתבקש לתת המלצה לעונש, ציין בחוות דעתו כי הנאשמת, שעלתה לארץ מאוקראינה, סבלה מהפרעה חרדתית שהחמירה בעקבות התאונה ובשל ייסורי מצפון היא שקעה בדיכאון ומתקשה לתפקד.
עוד צוין כי התאונה לא נגרמה בשל דפוס נהיגה עברייני אלא עקב שיקול דעת מוטעה וכי ההליך המשפטי היווה עבורה גורם מרתיע מאוד כך שהסיכון שתבצע עבירה דומה בעתיד נמוך.
השירות סיכם כי מאסר בכלא עלול להביא להידרדרות במצבה הנפשי ולכן המליץ על עבודות שירות, פסילת רישיון ממושכת ופיצוי כספי למשפחת המנוחה.
המדינה ביקשה לדחות את המלצת השירות וטענה כי עבירות גרימת מוות ברשלנות מחייבות מאסר בפועל כדי להרתיע ולהילחם בקטל בדרכים. עוד נטען כי הרשלנות לא הייתה רגעית שכן הנאשמת הבחינה ברוכבת האופניים ובחרה להמשיך לנסוע. לפיכך התבקש בית המשפט להטיל עליה עונש מאסר ברף הנמוך-בינוני של מתחם שנע בין 12 ל-24 חודשי מאסר לצד פסילת רישיון ל-15 שנים.
הסניגורית ביקשה לעומת זאת לקבל את המלצת השירות והדגישה כי התאונה היא תוצאה של טעות ולא לוותה בעבירות נוספות כמו עקיפה מסוכנת, מהירות גבוהה וכדומה.
הנאשמת עצמה כתבה לבית המשפט במכתב שהיא מודעת לכך שכל מה שהיא עוברת מאז התאונה לא משתווה לכאב של משפחת המנוחה. היא הוסיפה כי המנוחה מלווה אותו באופן יומיומי והייתה עושה הכל כדי להחזיר את הזמן לאחור.
החלטה של שבריר שנייה
השופטת כרמית פאר גינת ציינה את הקושי בגזירת הדין במקרה כמו זה. המנוחה הייתה בחורה צעירה, ספורטאית מחוננת שעמדה לפני לימודים אקדמיים ונגרמה לה, למשפחתה ולחבריה טרגדיה נוראית שריסקה אותם. "מובן, כי כל נסיבה אישית של הנאשמת מחווירה אל מול התוצאה הנוראית של התאונה", כתבה.
עם זאת, השופטת הסכימה שהתאונה לא נגרמה בשל "התנהגות עבריינית טיפוסית" אלא עקב החלטה שגויה שנלקחה בשבריר שנייה מה שמעיד יותר מהכל שהנאשמת לא מתאימה לנהיגה. השופטת הוסיפה כי מקבלת את עמדת השירות שההליך עצמו הרתיע אותה ומאסר בפועל לא יהיה מידתי גם בשל מצבה הנפשי.
לפיכך השופטת החליטה להטיל על הנאשמת 9 חודשי עבודות שירות בצד פסילת רישיון משמעותית של 20 שנה שמטרתה להעביר את המסר כי "מי שגרם למותו של אדם אחר, בעת נהיגה, יורחק מהכביש לשנים ממושכות". כמו כן חויבה הנאשמת לפצות את משפחת המנוחה ב-40,000 שקלים והוטלו עליה מאסר ופסילת רישיון על תנאי.
ב"כ המאשימה: עו"ד טל עופר
ב"כ הנאשמת: שרי ישראלי, עו"ד תעבורה
עו"ד תומר יפרח עוסק/ת ב- תעבורה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל