בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעת פינוי שהוגשה נגד "רהיטי דורון עיצובים" עקב אי תשלום דמי שכירות בחודשים בהם הייתה החנות סגורה עקב מגיפת הקורונה.  סגן הנשיא השופט עמית יריב קבע כי על אף שמדובר בהפרה יסודית של הסכם השירות, בהתחשב בנסיבות המקרה ובנסיבות התקופה, אין הצדקה לפינוי.

רהיטי דורון, חברה לייצור ושיווק רהיטים, שוכרת 2 נכסים בבני ברק ומשתמשת באחד כאולם למכירת רהיטים ובשני מחסן.

בדצמבר 2020 הגישו נגדה המשכירים תביעה לפינוי, בטענה שהפרה את הסכם השכירות משלא שילמה דמי שכירות עבור חודש אפריל 2020 ועבור חלק מחודש אוקטובר 2020.

בטרם הגשת התביעה, שלחו התובעים מכתבי התראה לרשת בגין ביטול המחאות אפריל ואוקטובר. הרשת השיבה כי היא פטורה מתשלום שכירות מכיוון שלא יכלה לעשות שימוש בנכסים המושכרים עקב מגיפת הקורונה.

במסגרת התביעה טענה הנתבעת כי הסגר שהוטל עקב מגיפת הקורונה חייב את סגירת החנות ולכן פינויה מהנכס הוא צעד קיצוני ולא מידתי. מדובר באי תשלום של חודש וחצי בלבד, בתקופה של סגרים שהשביתו את פעילותה למשך 3 חודשים.

עוד טענה הנתבעת כי ניתן לחייב בתשלום שכירות רק כאשר נעשה שימוש במושכר לו יועד השימוש מלכתחילה, ובעקבות הסגר לא נעשה שימוש שכזה.

לא ימים כתיקונם

השופט עמית יריב הפנה לדברי נשיא בית המשפט המחוזי השופט חגי ברנר שקבע בפסק דין אחר כי אין כל הצדקה שנזקי משבר הקורונה יוטלו על משכירי נכסים רק משום שהם נתפסים כ"כיס עמוק", אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו הפרטניות.

הוא הוסיף, כי יש לבחון בכל מקרה לגופו את שאלת תום הלב של מפר החוזה, ואת משך ההחזקה שלו בנכס אל מול התקופה שהחוזה לא קוים.

במקרה הזה, ציין השופט, מדובר ביחסי שכירות ארוכים אשר התקיימו בשלוש השנים הראשונות ללא כל הפרה מצד הנתבעת, וזו הפרה נקודתית. תקופת הסגר הראשון באפריל 2020 הייתה מלאה בחוסר ודאות ומבלי שהיו הנחיות ברורות ביחס לתחזית היציאה מהסגרים והפיצוי שיינתן או לא לעסקים. גם באוקטובר 2020, תחילת הסגר השני, עדיין לא הייתה וודאות כלשהי.

עם זאת קבע השופט כי לחובתה של רהיטי דורון עומדת העובדה שהיא ביטלה את ההמחאות כצעד חד צדדי וללא הודעה או תיאום כשלהו עם התובעים. השופט ציין שהיה מקום למשא ומתן, והנתבעת הייתה צריכה לבדוק מול התובעים אם ניתן להקל עליה בדרך של דחייה או הפחתה התשלומים לדוגמה.

השופט הדגיש עוד כי לא נפגעה יכולת השימוש של הנתבעת במחסן למטרה הייעודית שלו, ולא הייתה סיבה להפסיק לשלם עבורו. גם בהחזקת אולם התצוגה שממוקם באזור מרכזי של עסקים לעיצוב הבית הייתה לנתבעת תועלת – אפילו אם הוא היה סגור.

לאחר שבחן את השיקולים הגיע השופט יריב למסקנה שהנתבעת אכן הפרה את ההסכם עקב אי תשלום דמי השכירות – הפרה שבימים כתיקונם נחשבת להפרה יסודית, אולם בנסיבות המיוחדות של התקופה אין לראות בה ככזאת המצדיקה פינוי.

עו"ד נתן מינקוביץ (צילום: צילום עצמי)
עו"ד נתן מינקוביץ | צילום: צילום עצמי

השופט ציין כי פסק הדין לא שולל את זכאות התובעים לתבוע סעדים אחרים שאינם כוללים פינוי, ופסק להם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 14,200 שקלים.

ב"כ התובעים: עו"ד משה לוגסי

ב"כ הנתבעת: עו"ד אלי פיטרו ועו"ד עומר גילרן

עו"ד נתן מינקוביץ עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל