בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל לאחרונה ערעור שהגיש זוג שהורשע בעבירות של בנייה לא חוקית בקרקע חקלאית למרגלות הגלבוע. השופטת תמר נסים שי התירה לבני הזוג להאריך בשנה נוספת צו הריסה שהוצא נגדם והושהה למשך שנתיים במסגרת הסדר טיעון עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעמק המעיינות שהסכימה לתת להם הזדמנות להוציא היתר בנייה. בפסק הדין נקבע כי הליכי החקיקה שניסו לקדם נתקעו שלא באשמתם בשל הכאוס הפוליטי אליו נקלעה המדינה, ולכן מגיעה להם הזדמנות נוספת.
הוועדה המקומית הגישה נגד זוג שבבעלותו חווה למרעה בקר כתב אישום בשל בניית בית ושתי פרגולות בשטח של 307 מ"ר ללא היתר ותוך שימוש חורג. באוקטובר 2017 הגיעו בני הזוג להסדר טיעון עם הוועדה במסגרתו הודו והורשעו בעבירות. באשר לעונש, הוטל עליהם קנס וכפל אגרה אך בצד זאת הסכימה הוועדה לדחות את צו ההריסה למבנים ב-24 חודשים כדי לאפשר להם להשיג היתר בנייה.
כחודש לפני פקיעת המועד הגישו בני הזוג בקשה להארכתו בשנה נוספת אך בית משפט השלום דחה אותה ובעקבות זאת הם ערערו למחוזי.
בני הזוג טענו כי מבני מגורים ליד החווה הם דבר הכרחי ולכן הם פנו להסדיר את הנושא ברמה הרוחבית, באמצעות חקיקה ובשיתוף עם בעלי חוות נוספות באזור. לטענתם, הם זכו לתמיכה של חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, ויש סיכוי טוב שהישיבה בשטחי המרעה תוסדר.
ואולם, הפעילות החקיקתית שלהם עוכבה בשל העובדה שהמדינה נכנסה ל-3 מערכות בחירות ולכן הם מבקשים לתת להם ארכה נוספת עבור הזמן שהפסידו שלא באשמתם.
הוועדה טענה מהצד השני כי אין באמת אופק להכשרת הבנייה בהתחשב בכך שעדיין לא הוגשה תב"ע חדשה וסביר להניח שגם אי אפשר להגיש תוכנית שתתאים לבנייה שביצעו המערערים. הוועדה ציינה כי גם הגורמים הפוליטיים שתמכו בבני הזוג הבהירו כי המבנים חייבים להיות יבילים או ניידים כך שהסיכוי להכשרת בית קבע בהיקף נרחב קלוש.
הוועדה הוסיפה כי תיקון 116 לחוק התכנון ובנייה שנכנס לתוקף שלושה ימים אחרי גזר הדין של המערערים צמצם את שיקול הדעת של בית המשפט להאריך ביצוע של צו הריסה. גם אם הוא לא חל על המקרה הנוכחי, הרי שיש לפעול ברוחו.
עמדה תמוהה
השופטת תמר נסים שי קבעה כי עם כל הכבוד לתיקון נוסח החוק שחל על המקרה כלל שיקול דעת רחב להארכת צו הריסה.
מכל מקום, השופטת ציינה כי עמדת הוועדה תמוהה בהתחשב בכך שההסכמה שלה בזמנו לדחות את הצו לתקופה ממושכת מעידה שלא חשבה שהכשרת הבנייה בלתי אפשרית אלא צפתה שתארך זמן בשל מורכבות הנושא.
השופטת הוסיפה כי מאז גזר הדין עשו המערערים מאמצים משמעותיים במישור החקיקתי, שלא נשאו עדיין פרי בשל מצב פוליטי חריג. לכן, יש לאפשר להם למצות את פרק הזמן שסוכם בהסדר, בהתחשב בכך שאיבדו שנה שלא באשמתם.
יצוין כי השופטת הטילה ספק בכך שכל הבנייה תוכשר אבל בצד זאת ציינה כי יש אפשרות שתוכשר בחלקה. לפיכך הערעור התקבל והמועד לביצוע צו ההריסה הוארך ב-12 חודשים.
לא צוינו בפסק הדין שמות עורכי דין מייצגים
עו"ד גיא מדמוני לנדאו עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל