בית משפט השלום בירושלים הוציא לאחרונה צו מניעה לבעל מתחם נופש במושב אבן ספיר, לפיו לא יוכל לארח יותר מ-12 איש במקום ללא אישור מבן דודתו המתגורר בבית הסמוך. השופט אמיר דהאן קבע כי ממצאי חקירה ודו"ח של שוטר שהוזעק למקום הוכיחו כי התקיימו במקום מסיבות רבות משתתפים שהרעישו מעבר לגבול הסביר.

ב-2016 הגיש בן הדודה תביעה בה טען כי קרוב המשפחה שלו הקים מתחם עם שני צימרים ובריכה כ-20 מטר מביתו ומתקיימות בו מסיבות שגורמות לרעש בלתי נסבל. בנוסף הוא בנה קיר גבוה שחוסם את אור השמש, את האוויר ואת הנוף מביתו.

בתביעה הוא דרש צו שיאסור על הנתבע שימוש מפריע במתחם הנופש, צו הריסה לקיר ופיצויים של 15,000 שקל.

הנתבע טען מנגד כי התביעה הוגשה כנקמה על מחלוקת פוליטית. נטען כי הנחלה מיועדת בתב"ע לתיירות או ללולים – ושניהם שימושים מרעישים. בכל מקרה רמת הרעש בצימרים לא חריגה והתובע לא הגיש חוות דעת מומחה להוכחת רעש בלתי סביר. לגבי הקיר נטען כי נבנה בעקבות בנייה לא חוקית ונרחבת שביצע התובע תוך פלישה למתחם של הנתבע.

בהמשך ההליך, הציג התובע דו"ח פעולה של שוטר שהוזעק על-ידו בעקבות מסיבה הומת אדם. בדו"ח נכתב כי נשמעה מוסיקה רועשת מבחוץ והנתבע הוזהר שאם לא יפסיק אותה יירשם לו דו"ח רעש.

בנוסף, הוצגו בבית המשפט תמונות של אירועים ואף זומן לעדות חוקר פרטי, שציין כי בשתי שיחות שהתקיימו עם בנו של הנתבע הוא הסכים להשכיר את המקום לאירועים.

בעדותו טען הבן שהשתמש ב"שיטת שיווק" כדי למשוך לקוחות. אביו הוסיף כי כל מי שנכנס לצימרים מקבל הוראות לא להשמיע מוסיקה רועשת ולא להפריע לשכנים. בנוסף הגישו הנתבעים חוות דעת הנדסית שלפיה אין רעשים חריגים מאזור הבריכה.

לא היה צורך במומחה

אבל השופט אמיר דהאן קבע כי הוכח שהתקיימו במתחם מסיבות רבות משתתפים שגרמו לרעש בלתי סביר.

השופט ציין כי לא נתן אמון בעדויות הנתבע ובנו – שהודה כי שיקר. בנוסף הוא ציין כי חוות הדעת האקוסטית לא רלוונטית כיוון שהיא התייחסה רק לקולות של בני אדם מאזור הבריכה ואין בה שום מידע על מידת הרעש כשמושמעת מוסיקה ברמקול או כשאנשים מתארחים באזורים אחרים.

בתוך כך השופט ציין כי הראיות שהציג התובע אישרו את גרסתו בנוגע למידת הרעש גם ללא חוות דעת מומחה. "רמת רעש בלתי-סבירה בכמה הזדמנויות הוכחה בעדות התובע והעדים מטעמו אשר נמצאו מהימנים", נכתב.

עו"ד אלון גולדברג (צילום: רונית וולפר)
עו"ד אלון גולדברג | צילום: רונית וולפר

עם זאת, השופט קבע כי התובע לא הוכיח שהקיר חוסם אור, אוויר ונוף מביתו. מעבר לכך, הוא זה שהרחיב את ביתו ללא היתר עד ל"קו האפס" בין הבתים, כך שברור שחלק מהמבנה שלו נחסם באשמתו.

בסיכומו של עניין, וכדי שלא לפגוע יתר על המידה בפרנסת הנתבע, הוציא צו מניעה שאוסר עליו להשמיע רעש חריג ולערוך אירועים או מסיבות לקבוצות של יותר מ-12 איש ללא אישור מהתובע. בנוסף נפסקו לתובע פיצויים של 5,000 שקל. עם זאת, לנוכח דחיית חלק מהתביעה והתנהלותו בהליך נפסקו לו הוצאות מופחתות בסך 5,850 שקל בלבד.

ב"כ התובע: עו"ד רוני דובר

ב"כ הנתבע: מרדכי חזיזה, עו"ד מקרקעין

עו"ד אלון גולדברג עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל