בית המשפט המחוזי בחיפה הכריע לאחרונה בסכסוך בין שני תושבי הצפון שרכשו את אותה חלקה במועצה האזורית משגב. התובע טען שרכש את הקרקע ב-2001 מבעליה. ב-2013 גילה שהחלקה נמכרה לאדם אחר על ידי יורשי הבעלים המנוח ואף נרשמה על שם הרוכש השני. בית המשפט קבע שהבעלות שייכת לקונה השני שלא ידע על העסקה הראשונה ושילם את מלוא התמורה.

בתביעה שהוגשה ב-2014 ביקש הקונה הראשון מבית המשפט להצהיר כי הוא הבעלים של החלקה ולבטל את הרישום על שם הקונה השני.

התובע סיפר שב-2001 פנה אליו ידידו שגסס אז מסרטן בבקשה לעזרה כספית. הוא הציע לו לרכוש חלקה שרכש שנה קודם לכן וטרם הספיק לרשום על שמו. לדברי התובע, הוא נענה להצעה מתוך רצון לעזור לאיש וקנה את השטח תמורת 100,000 שקל.

לדברי התובע, ידידו נפטר זמן קצר לאחר מכן וב-2003 חתמו מולו יורשיו של האיש על מסמך בו אישרו כי הם מודעים לכך שמנוח מכר לו את החלקה וכי הם מתחייבים לבצע את הפעולות הדרושות לרישום הזכויות על שמו.

אך לפני כ-5 שנים נודע לו שב-2005 היורשים מכרו את החלקה לאדם אחר תמורת 170,000 שקל והזכויות אף נרשמו על שמו ב-2008.

לטענת התובע, הקונה השני פעל בחוסר תום לב משווע שכן היה מודע לעסקה הראשונה או ״עצם את עיניו״ אך בחר להתקשר בהסכם מכר עם היורשים. בנוסף לטענתו, הוא לא שילם את מלוא התמורה ולכן יש להכריז כי הוא בעל החלקה.

היורשים הכחישו שנערך הסכם מכר בין התובע לבין אב המשפחה. הם הכחישו גם את תוכן מסמך ההצהרה וטענו שלא הוסבר להם שהמסמך מתייחס לחלקה הספציפית הזו. לטענתם, התובע עצמו אחראי ל״תאונה המשפטית״ משלא רשם הערת אזהרה לטובתו משך כל השנים.

הקונה השני טען שהוא רכש את הזכויות בתום לב ומבלי לדעת על העסקה הראשונה, שילם את מלוא התמורה על החלקה, דיווח עליה לרשויות ופעל להעברת רישום הזכויות על שמו. לפיכך ובהתאם ל״תקנת השוק״ העסקה עמו גוברת.

לא ידע על העסקה הראשונה

השופט סארי ג׳יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה. השופט הבהיר כי על פי חוק המקרקעין, במקרה של עסקאות נוגדות העסקה הראשונה בזמן גוברת, אלא אם העסקה השנייה הסתיימה ברישום ונערכה בתום לב ובתמורה מלאה.

לדבריו, מחומר הראיות עלה שהיורשים ידעו על הסכם המכר שנערך עם התובע, וכי האחרון שילם את מלוא התמורה על החלקה.

בשאלה האם הקונה השני פעל בתום לב ורכש את הקרקע מבלי לדעת על העסקה הראשונה פסק השופט בחיוב. הוא הדגיש בהקשר זה כי הוכחת הטענה שהנתבע ידע על העסקה הקודמת ולמרות זאת רכש את החלקה דורשת ראיות נכבדות שכן היא מייחסת לו מעשי מרמה.

עוד קבע השופט שהקונה השני שילם את התמורה המוסכמת. בנסיבות אלה, מאחר שהקרקע נרשמה על שמו ובהתאם לכלל ״תקנת השוק״ שבחוק המקרקעין, נקבע שהקונה השני הוא הבעלים.

השופט התיר לתובע לפצל את סעדיו ולהגיש תביעה כספית נגד היורשים.

היורשים חויבו לשלם לתובע הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 25,000 שקל. התובע חויב לשלם לנתבע הוצאות ושכ״ט עו״ד בסכום זהה.

ב״כ התובע: עו"ד מקרקעין א. אבו זלף

ב״כ הנתבעים: עו"ד י. סואעד (בשם היורשים), עו"ד ד. נפאע (בשם הקונה השני)

עו"ד רבאב עווד עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל