בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי לרוכשי פנטהאוז בנס ציונה שטענו כי יזמית הבנייה הפרה התחייבות להסב את המחסן בדירה לחדר אמבטיה, ומסרה להם את הנכס באיחור ועם ליקויי בנייה. השופטת פנינה נויבירט דחתה את הטענה בדבר איחור במסירה, אך קיבלה את יתר רכיבי התביעה.
בשלהי 2013 חתמו התובעים על הסכם לרכישת דירת פנטהאוז בת שישה חדרים בפרויקט בנייה ברחוב משה לרר בנס ציונה. במסגרת ההסכם התחייבה היזמית, בין היתר, לבטל את המחסן הצמוד לדירה ולהסב אותו לחדר אמבטיה, שירותים, מקלחת וכיור. ואולם, בשלב מסוים היא הודיעה להם שהסבת המחסן אינה אפשרית.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט ביולי 2016 טענו הרוכשים שהיזמית הפרה את התחייבותה להסבת המחסן ומכאן שעליה לפצותם. עוד הם טענו כי הדירה נמסרה להם באיחור של כ-14 חודשים, מה שמוסיף כרבע מיליון שקל נוספים לפיצוי שיש לפסוק לטובתם. מעבר לכך טענו התובעים שהם זכאים לפיצוי נוסף בגין ליקויים ואי התאמות שהתגלו בדירה.
היזמית טענה להגנתה כי היא מעולם לא התחייבה להסבת המחסן, שכן הסכמתה לשינוי סויגה בכך שהוא יבוצע "באופן ובמועד לפי החלטת החברה". לאחר שהתברר שהסבת המחסן אינה אפשרית היא הודיעה לרוכשים על יכולתם לבטל את ההסכם ולקבל את כספם בחזרה, אלא שהם דחו אופציה זו. בעניין האיחור במסירה טענה היזמית שהתובעים הסכימו לתת לה ארכה.
ביצעו את השינוי בעצמם
השופטת נויבירט דחתה את טענת היזמית שניתנה לרוכשים האופציה לבטל את ההסכם. היא קבעה שהדבר לא הוכח, ושהפעם הראשונה בה הם התוודעו לבעייתיות הכרוכה בהסבת המחסן הייתה כעבור למעלה מ-4 חודשים מחתימת ההסכם.
לדברי השופטת, הצדדים הגיעו לבסוף להסכמה שהרוכשים יבצעו את השינוי בעצמם והנתבעת תישא בהוצאות. בסופו של דבר ההסבה נעשתה ללא קבלת היתר. בנסיבות אלה היא קבעה שעל הנתבעת לשאת בעלויות הנובעות מהכשרת הבנייה, בסך 54,000 שקל.
בהמשך קבעה השופטת שהיזמית תפצה את עבור ליקויי הבנייה שנמצאו, הסדרת התוספות בדירה ועוגמת הנפש שנגרמה לתובעים. בין היתר ציינה השופטת שמומחה בית המשפט מצא כי קיימת רטיבות מתחת לשכבת האיטום באחת המרפסות, החודרת לדירה שמתחת.
ואולם בסוגיית האיחור במסירה דחתה השופטת את התביעה לחלוטין. היא קבעה שבפועל הרוכשים חתמו על פרוטוקול למסירת הדירה במועד המוקדם בכ-9 חודשים לזה הנטען - והנמצא בטווח הזמן התקין מבחינת ההסכם - על רקע רצונם ליצור מצג בפני הרשויות שהדירה מוכנה למגורים, על מנת להאיץ את העבודות להסבת המחסן.
בהקשר לכך העירה השופטת כי תביעת הרוכשים לפיצוי בגין איחור במסירה מקום בו הם חתמו "ביודעין על פרוטוקול מסירה על מנת להכשיר עבודות להסבת המחסן ללא היתר, מעוררת תהיות".
לסיכום השופטת קבעה שהנתבעת תשלם לרוכשים פיצוי כולל בסך 170,134 שקל. בנוסף חויבה היזמית לשאת בשכ"ט עו"ד התובעים, בסך 20,000 שקל, ולשלם להם הוצאות משפט.
ב"כ הרוכשים: עו"ד דב דוניץ ועו"ד גל הרינג
ב"כ היזמית: עו"ד גל נהיר שפר
ב"כ קבלן הביצוע: עו"ד רון זהבי
עו"ד בעז עמיר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.