בית משפט השלום בהרצליה חייב לאחרונה את חברות הבנייה "גינדי" ו"דניה סיבוס" לשלם פיצויים של כ-106 אלף שקל לבני זוג שרכשו דירה חדשה בתל-אביב, וגילו בה ליקויי איטום שאילצו אותם לפנות את השוכרים.

את הדירה החדשה בתל-אביב רכשו בני הזוג לצורכי השקעה מהחברות "גינדי השקעות פרויקטים 2006" ו"משה ויגאל גינדי" בבניין שנבנה על ידי "דניה סיבוס".

בתביעה שהגישו כעבור 3 שנים הם דרשו מהחברות פיצויים של 621 אלף שקל בטענה שבדירה התגלו פגמים, בעיקר באיטום.

התובעים תיארו שני מקרי נזילה חמורים. הראשון אירע בסמוך לקבלת הדירה ומנע מהם מלהשכיר אותה במשך 4 חודשים והשני אירע כשגרו בה שוכרים, והם נאלצו לפנות אותם.

לפי המתואר בתביעה, לאחר שהנתבעות לא תיקנו את הליקויים כמו שצריך התובעים ביצעו את התיקונים באופן פרטי. לפיכך הם דרשו בין היתר החזר עלויות בנוסף לפיצויים על אובדן דמי שכירות, ירידת ערך ועגמת נפש.

הנתבעות מנגד הכחישו את אחריותן לליקויים וטענו כי מכל מקום התובעים לא זכאים לפיצויים משום שהגישו את התביעה לפני סיום תקופת הבדק, מבלי שנתנו להן הזדמנות נאותה לתקן.

השופט גלעד הס דחה טענות אלה לאחר שציין כי אין מחלוקת שהתובעים פנו לנתבעות מיד כשגילו את הליקויים אך הן לא הצליחו לתקנם כמו שצריך.  כמו כן, נקבע כי בהתחשב בכך שמדובר בדירה חדשה, היה זה מיותר להתכחש לאחריות.

הכל לפי מומחה בית משפט

לגבי הפיצויים, השופט הס מינה בהסכמת הצדדים מהנדס ושמאי להערכת עלויות התיקונים.

השמאי מצא כי בדירה היו ליקויים בעלות תיקון של כ-62 אלף שקל, שמשך הזמן לביצועם עומד על חודש וחצי. עם זאת, המומחה לא סבר כי הליקויים הסבו לדירה ירידת ערך מאחר שהם תוקנו במלואם.

אף שהתובעים התנגדו לחוות הדעת וניסו לסתור אותה, השופט הס קיבל אותה במלואה. "לא מצאתי כל סיבה מקצועית או אחרת להתערב בעמדתו המקצועית והמנומקת של המומחה", כתב.

עם זאת, בנושא דמי השכירות השופט האריך בחודש נוסף את התקופה שלגביה קבע המומחה זכאות לתשלום. השופט ציין כי יש להתחשב בכך שאחרי מקרה הנזילה השני התובעים היו צריכים לפנות את השוכרים ולכן מוצדק לכלול בחישוב גם זמן סביר למציאת שוכר חלופי. בנוסף נפסקו לתובעים החזר של תשלומי ועד בית וארנונה בתקופה זו. בסך הכל הפיצויים ברכיב זה הסתכמו ב-31,175 שקלים.

בעניין הפיצויים על עגמת נפש, השופט הבהיר כי בתביעות ליקויי בנייה נהוג לפסוק פיצויים מתונים, בפרט כשהנתבעות לא התנערו מחובתן לתיקון הליקויים אלא לא ביצעו את התיקון בצורה מיטבית. כמו כן נלקחה בחשבון העובדה שמדובר בדירה מושכרת ולא דירת מגורים, ושלא נגרמה ירידת ערך כאמור.

לפיכך במקום 100 אלף שקל שנתבעו ברכיב זה העמיד השופט את הפיצוי על 6,000 שקל בלבד. לכך התווספו עוד 6,080 שקלים עבור עלות היועצים ששכרו התובעים לפני הגשת התביעה.

התוצאה היא כי התביעה התקבלה בחלקה, והתובעים זכו בפיצויים של כ-106 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 14,000 שקל.

שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין

עו"ד ארז הימן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל