השופט נחום שטרנליכט קיבל לאחרונה חלקית תביעה שהגישו בני זוג נגד חברת חברת ׳נתיב-אל פרוייקטים לבניין׳. התובעים טענו שבבית שבנתה עבורם הנתבעת יש ליקויים. השופט מינה מומחה שאכן מצא ליקויים אך לא בהיקף לו טענו התובעים. השופט אימץ את חוות דעת המומחה לעניין עלות תיקון הליקויים וקבע שהנתבעת לא זכאית לתקן אותם בעצמה מאחר שהכחישה אותם לאורך ההליך.
בינואר 2013 התקשרו בני זוג עם חברת ׳נתיב-אל פרוייקטים לבניין׳ לצורך הקמת בית ביישוב צופים.
בתביעה שהגישו נגד החברה ב-2017 הם טענו שבבית התגלו פגמים רבים ועל הנתבעת לפצות אותם על הליקויים.
החברה טענה שהתביעה הוגשה חמש שנים לאחר סיום הקמת הבית, מבלי שנעשתה אליה פנייה מוקדמת. היא הוסיפה שתיקוני שנת הבדק בוצעו על ידה על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצון התובעים. מאז לא פנו אליה התובעים בנוגע לליקויים בבית ולא ניתנה לה הזדמנות לתקן אותם.
לטענתה, ככל שקיימים ליקויים כלשהם בבית, הם נובעים משינויים שביצעו התובעים לאחר קבלת טופס 4.
הנתבעת הדגישה שאין לתובעים כל עילה כלפיה שכן בעת הגשת התביעה חלפו תקופות הבדק והאחריות.
עוד לדבריה, מלכתחילה ביקשו ממנה התובעים לבנות את הבית במפרט הכי זול והכי ירוד שקיים, מאחר שאין להם יכולת כספית לממן בנייה בסטנדרט גבוה יותר.
הנתבעת עמדה על זכותה לתקן את הליקויים בדירה בעצמה, חלף תשלום פיצויים.
השופט נחום שטרנליכט מבית משפט השלום בפתח תקווה מינה מומחה לבחינת הליקויים. בחוות דעתו אמד המומחה את עלות תיקון הליקויים שמצא בדירה בסך של 40,482 שקל. עוד ציין המומחה כי אם התיקונים יבוצעו על ידי קבלן שיפוצים הסך הכולל יעמוד על 50,602 שקל. לסכומים אלה קבע המומחה שיש להוסיף תשלום בגין פיקוח הנדסי בסך 4,095 שקל. בנוסף המליץ המומחה לחייב בתשלום פיצוי לתובעים בסך 585 שקל בגין הפרש גבהים בפתח שער הכניסה.
אין אמון
בהתייחס לטענת הנתבעת כי נשללה ממנה הזכות לבצע את תיקון הליקויים בעצמה כתב השופט שטרנליכט כי שעה שהיא הכחישה את קיומם של הליקויים אין להיעתר לבקשתה.
השופט הסביר שהכחשת קיומם של הליקויים פגעה ביכולת התובעים לתת אמון בנתבעת וביכולתה לבצע את התיקונים.
באשר לליקויים עצמם ציין השופט כי בדרך כלל נוטה בית המשפט לאמץ את חוות דעת המומחה שמונה מטעמו. הוא הוסיף שלא מצא בדברי הנתבעת טענה כלשהי נגד האמור בחוות דעת המומחה ולכן אין לו אלא לאמץ את קביעותיו כלשונן.
עוד הבהיר השופט שחלוף הזמן הנקוב בחוק המכר דירות, כשלעצמו, אינו מקנה לקבלן "חסינות" מטעמי התיישנות, גם בתום תקופת האחריות ותקופת הבדק.
במקרה זה, כתב השופט, גם אם חלפה תקופת האחריות, הרי שהנתבעת אינה חולקת על כך שבעת הגשת התביעה טרם חלפה תקופת ההתיישנות.
השופט הוסיף שטענת הנתבעת בדבר בקשת התובעים לבצע בנייה בסטנדרט נמוך לא נתמכה באסמכתא כלשהי וממילא אין לה נפקות כשמדובר בליקויי בנייה.
בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 50,602 שקל בתוספת 4,095 שקל על פיקוח הנדסי ו-585 שקל בגין הפרשי הגבהים.
עוד היא חויבה בהוצאות בסך 10,000 שקל ובשכ"ט עו"ד בסך 9,000 שקל.
ב"כ התובעים: עו"ד אבנר אמוראי
ב"כ הנתבעת: עו"ד ד"ר שמואל סעדיה, עו"ד עמית המפל
עו״ד אסף לאור עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.