השופט זיוון אלימי דחה לאחרונה תביעה שהגישה אישה שרכשה דירה בגדרה נגד בני הזוג שמכרו לה את הנכס. היא טענה שהם הסתירו ליקויי איטום ורטיבות. השופט קבע שמחומר הראיות עלה שבמועד החתימה על הסכם המכר היו סימנים ברורים ורבים לקיומם של ליקויי רטיבות בבית, אשר ניתן היה להבחין בהם ללא קושי גם מבלי להיות מומחה בתחום.

בין הצדדים נחתם הסכם מכר באפריל 2017 במסגרתו רכשה התובעת מהנתבעים בית בגדרה. בניית הבית הסתיימה ב-2014.

מאז סיום הבנייה ועד למכירה הבית היה מושכר, והנתבעים עצמם מעולם לא גרו בו.

בתחילת פברואר 2017 ביקשו הנתבעים למכור את הבית ופרסמו מודעה באינטרנט. בעקבות המודעה פנתה התובעת, מתווכת במקצועה, לנתבעים והציעה להם לסייע במציאת רוכש. הנתבעים שכרו את שירותיה והיא הציגה את הנכס בפני מספר רוכשים פוטנציאליים אך עם איש מהם לא נכרת הסכם.

כעבר זמן מה החליטה התובעת שהיא מעוניינת לרכוש את הנכס בעצמה. הנתבעים נענו להצעתה ונחתם בין הצדדים הסכם. הבית נמסר לתובעת בדצמבר 2017.

בספטמבר 2017 הזמינה התובעת מהנדס לבדוק את הבית ואת מצבו. בחוות דעתו קבע המהנדס כי קיימים בבית ליקויים שונים, בעיקר ליקויי רטיבות, שעלות תיקונם עומדת על כ-94,000 שקל.

הנתבעים ביצעו עבודות שונות כדי לתקן את הליקויים לפני המסירה אך המהנדס מטעם התובעת מצא מוקד רטיבות חדש.

בתביעה שהגישה נגד המוכרים טענה הרוכשת כי הם הסתירו ממנה את הליקויים והפרו את ההסכם.

סימנים ברורים

השופט זיוון אלימי מבית משפט השלום ברמלה דחה את התביעה. הוא ציין שהתובעת רכשה את הבית במצבו כמות שהוא (as is), קרי על כל הליקויים והפגמים הנמצאים בו.

הוא קבע שהתובעת לא הוכיחה שליקויי הרטיבות היו סמויים. כך, המומחה מטעמה כתב בחוות דעתו באופן ברור כי "בקירות הבית נמצאו סימני רטיבות וויזואליים ברורים, כגון כתמים, קילופי צבע, קילופי טיח וכדומה."

השופט הוסיף שמתמונות שהוצגו עולה כי גם במועד החתימה על הסכם המכר היו ליקויי הרטיבות בבית גלויים. התובעת עצמה מאשרת בעדותה כי עוד לפני החתימה על הסכם המכר, בעת שהציגה את הבית בפני רוכשים פוטנציאליים, היא עצמה ראתה את סימני הרטיבות הנראים בתמונות של הנכס.

"מעיון באותן תמונות עולה כי אין מדובר ב- 'רטיבות קטנה', כטענת התובעת, אלא בקילוף משמעותי המעיד בבירור על בעיית רטיבות בדירה", כתב.

הוא הוסיף שמסקנה זו קיבלה חיזוק בעדותו של איש מקצוע מטעם התובעת, שהוזמן לדירה כדי לקחת מידות להכנת מטבח. העד תיאר את ליקויי הרטיבות הנרחבים שהיו בבית בעת שביקר בו יחד עם התובעת.

בנסיבות אלה קבע השופט שהתובעת לא הוכיחה כי ליקויי הרטיבות בדירה הינם בגדר פגם או מום נסתר.

הוא הוסיף שהיא גם לא הוכיחה שהנתבעים היו מודעים לקיומם של הליקויים. הנתבעים לא גרו מעולם בבית והצהירו כי השוכרים לא מסרו להם שיש רטיבות. המוכרים סיפרו שהליקויים היחידים להם היו מודעים הם אלו שראו בביקורם המשותף בבית עם התובעת, ליקויים שקיבלו התייחסות במסגרת החוזה ותוקנו על חשבונם.

התובעת חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 21,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד גיא סקוב 
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ליאורה יפת 

עו"ד ליאור ברקנפלד עוסק/ת ב- מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.