בעלים של דירה ומחסן שמשמש בפועל כדירה ברחוב כרמיה שבמושבה הגרמנית בירושלים ביקש לתקן את צו הבית המשותף, כך ששטח הדירה שרשום בו יוגדל מ-62 מ"ר ל-113 מ"ר והרישום של המחסן ישונה לדירה – כפי שהוא משמש בפועל. סגנית הממונה על המרשם ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים אישרה לאחרונה את הגדלת הדירה לנוכח מסמכים היסטוריים שהעידו על טעות ברישום המקורי. עם זאת, בקשתו לגבי המחסן נדחתה נוכח התנגדות השכנים.

ב-2019 פנה בעל הדירה למפקח על המקרקעין בבקשה לתיקון צו הבית המשותף. הוא טען כי הדירה שבבעלותו רשומה כ-62 מ"ר בשל טעות ברישום ההיסטורי של הבניין הטמפלרי וכי בפועל הוא רכש אותה עם תוספות בנייה שקיימות עשרות שנים. לפיכך, השטח שלה אמור להיות 113 מ"ר. עוד הוא ביקש לשנות את רישום המחסן לדירה תוך שציין מלכתחילה היה רשום כיחידה נפרדת.

אבל השכנים שלו התנגדו לכך וטענו כי תוספת הבנייה לא חוקית, פוגעת בזכויות הקניין שלהם ומפחיתה את חלקם ברכוש המשותף ובזכויות הבנייה. עוד הם טענו כי בעל הדירה לא רשאי להשתמש במחסן כדירה. הם הדגישו כי מדובר בשינוי ייעוד שצריך לקבל אישור מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ועלול להעמיס על תשתיות הבית.

לפני כשנתיים קיבל המפקח את הבקשה באופן חלקי. הוא דחה את הבקשה להגדיל את שטח הדירה אבל אישר את שינוי הרישום של המחסן בכפוף לאישור הוועדה המקומית.

על ההחלטה הזו הוגשו עררים הדדיים: מצד אחד, בעל הדירה שביקש לאפשר לו בכל זאת לתקן את הרישום של שטח הדירה. מצד שני, השכנים שביקשו למנוע את רישום המחסן כדירה.

הורחבה לפני עשרות שנים

סגנית הממונה על המרשם ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים, עו"ד שולי אבני-שוהם, ערכה סיור בבניין ובחנה את המסמכים ההיסטוריים שלו. המסקנה שאליה היא הגיעה בעקבות זאת היא כי יש לתקן את הרישום של גודל הדירה אבל אין אפשרות לשנות את המחסן לדירה.   

בפסק הדין נקבע כי מהמסמכים של הקרקע עלה כי כשבוצעה פרצלציה בשנות ה-80 נעשתה טעות ברישום לגבי גודל החלקה. ב-2018 בקשתו של בעל הדירה לתיקון טעות הסופר ברישום התקבלה והשטח הוגדל.

סגנית הממונה קבעה כי בביקור היא אמנם התרשמה שתוספת הבנייה בדירה לא אינטגרלית לנכס "אך עם זאת", היא כתבה, "קיימות ראיות לכך שמדובר בהרחבת דירה שנבנתה לפני עשרות שנים, אף בטרם בוצע הליך הסדר במקרקעין הנדונים". לאור זאת, היא קבעה, יש להגדיל את שטח הדירה ל-113 מ"ר, כפי שביקש הבעלים.  

עם זאת, טענת השכנים לגבי המחסן התקבלה. נקבע כי הייעוד של היחידה היה מחסן וזהו הנכס שרכש הבעלים במקור. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לא אישרה במפורש את שינוי הייעוד לדירה וגם אין הסכמה מצד בעלי הדירות בבניין. בנסיבות אלה אי אפשר להורות על שינוי הרישום של הנכס לדירה.

עו"ד מורן בן יצחק (צילום: פסקדין)
עו"ד מורן בן יצחק | צילום: פסקדין

להחלטה בערר 84-2020

ב"כ העורר (בעל הדירה): משרד עו"ד מקרקעין דרורי-סאלם

ב"כ המשיבים (השכנים): עו"ד עוז כהן

עו"ד מורן בן יצחק עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.