בעלי גן האירועים "דלוינו" שפועל שנים רבות במתחם ירקונים שבפתח-תקווה, ערערו לבית המשפט העליון נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז מרכז שלא להתיר שימוש חורג להפעלתו על השטח החקלאי. בפסק דין שניתן לאחרונה בדעת רוב של השופטים נעם סולברג ויעל וילנר, הוחלט שלא להתערב בהחלטת הוועדה. זאת, אף שבמקום מתוכנן שינוי שייתכן שבעתיד יאפשר את פעילות הגן. השופט יצחק עמית, שהיה בדעת מיעוט, סבר שמאחר שכרגע מדובר ב"חטיבת קרקע קפואה" שנעשים בה ממילא שימושים מסחריים יש מקום להתיר שימוש חורג לתקופה קצובה.
התוכנית הקיימת היום במתחם ירקונים מייעדת אותו לשימוש חקלאי בלבד. עם זאת, תוכנית מתאר מחוזית חדשה (תמ"מ 10/3) שהוכנה ביחס האזור עומדת לשנות את המצב ולשלב בו שימושים "ירוקים" לצד שימושי נופש ומסחר. אלא מאחר שעדיין לא הוכנה תוכנית מפורטת לאזור הוא נותר כרגע בייעוד המקורי שלו.
למרות זאת, במשך שנים פועלים במתחם ירקונים עסקים מסחריים ואחרים, בהם גן האירועים "דלוינו". הגן מעולם לא קיבל היתר לשימוש חורג או רישיון עסק ובעקבות זאת חלק מהבעלים שלו הורשעו ונקנסו, ועדיין מתנהל נגדם הליך פלילי נוסף.
ב-2015 ביקשה החברה היתר לשימוש חורג מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח-תקווה, וזו המליצה לוועדה המחוזית לקבל את הבקשה. אלא שבהחלטה שניתנה ב-2016 הבקשה נדחתה.
החלטה מקצועית
ערעור שהוגש על החלטת הוועדה לבית המשפט העליון נדחה לאחרונה ברוב דעות של השופטת נעם סולברג ויעל וילנר.
בפסק דינו קבע השופט סולברג שלא מצא סיבה להתערב בהחלטה המקצועית של הוועדה המחוזית. השופט הסביר, בין היתר, כי ממילא רוב השטח נבנה ללא היתר, והיתר לשימוש חורג לא יכול להכשיר בנייה לא חוקית. עוד הוא ציין כי התוכנית שחלה על השטח נכון לעכשיו מייעדת אותו לחקלאות בלבד, ולפיכך היתר שימוש חורג לגן אירועים יהווה סטייה ניכרת מהתוכנית.
השופט הוסיף כי התוכנית המחוזית החדשה מאוד כללית כרגע ואי אפשר לדעת מה יגובש בתוכניות המפורטות שיבואו בעקבותיה. מכל מקום, היא לא שינתה באופן עקרוני את השימושים האפשריים בקרקע שנותרו חקלאיים. "משכך, בהחלט יתכן כי בתכנית המפורטת העתידית לא תותר הקמת גן אירועים".
עוד ציין השופט כי הבנייה במקום לא חוקית וברוב המבנה נעשה שימוש שלא כדין במשך שנים, והוועדה התחשבה בכך בהחלטתה, ובצדק. "כפי שנפסק לא אחת: ידע המזלזל בחוק, העושה דין לעצמו, כי אל לו להניח שעבירות הבניה יוכשרו לבסוף בדיעבד, בבחינת 'נעשה' ואז 'נשמע'... כל תוצאה אחרת תביא לפגיעה בשלטון החוק, בציבור ובסביבה, תמנע את הרתעת עברייני הבניה, ותרפה את ידיהם של גורמי האכיפה", כתב.
השופט יצחק עמית, שהיה בדעת מיעוט כאמור, חשב אחרת. הוא סבר כי מאחר שמדובר ב"חטיבת קרקע קפואה" שממילא נעשים בה שימושים מסחריים דחיית הבקשה לא משרתת את המציאות בשטח ו"מותירה את המקום כשדה טרשים". הוא ציין "אין זה סוד שבמציאות בישראל מצב זה עלול להימשך עוד שנים רבות" ולכן יש מקום לאפשר לגן הוותיק להמשיך לפעול לתקופת ביניים של 5 שנים.
בסופו של דבר הערעור נדחה והמערערים חויבו בהוצאות של 30,000 שקלים.
ב"כ המערערים: יובל גלאון, עו"ד מקרקעין
ב"כ המשיבות: עו"ד רנאד עיד (בשם הוועדה המחוזית), עו"ד מיכל אגסי (בשם הוועדה המקומית)
עו"ד דודי מאור עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.