תביעה לביטול הסכם למכירת שטח בכפר שעב שבגליל התחתון, עקב זיוף חתימת המוכרת, נדחתה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. השופט חננאל שרעבי שוכנע שהמוכרת לא דוברת אמת לאחר שטענתה כי מאז ומתמיד חתמה על מסמכים בטביעת אצבע ולא בכתב יד כיוון שאינה יודעת קרוא וכתוב, נסתרה בעדויות ובמסמכים שהוכיחו שבהחלט נהגה לחתום בכתב. עוד נקבע בפסק הדין כי הרוכש הצליח להוכיח ששילם את מלוא התמורה והחזיק בקרקע מאז שנמכרה לו לפני כ-21 שנה.
את התביעה הגישה המוכרת לפני כשנתיים. היא טענה שרק ב-2019 גילתה שהנתבע טוען שמכרה לו אחת מאדמותיה תמורת 10,000 שקלים, ונחשפה להסכם מכר מ-2001 שעליו מתנוססת לכאורה חתימתה בכתב יד. אלא שהיא טענה כי מדובר בזיוף, שכן היא נוהגת לחתום רק בטביעת אצבע כיוון שאינה יודעת קרוא וכתוב, והיא מעולם לא מכרה קרקעות לאף אחד וגם לא קיבלה מהנתבע תמורה.
הנתבע טען לעומת זאת כי בינו לבין התובעת ומשפחתה שררו יחסי חברות. באחד הביקורים שלו בביתה היא הביעה רצון למכור את החלקה שנטועים בה עצי זית, ומאחר שמדובר באדמה סלעית וקשה לעיבוד והעצים היו במצב רע, הוא הציע לרכוש אותה תמורת 10,000 שקלים והיא הסכימה. בהמשך, הוא הגיע לביתה עם עורך הדין שלו שערך הסכם מכר, והיא חתמה עליו בנוכחות הבן שלה, לאחר שעורך הדין הסביר לה אותו בערבית. בהמשך רשם על שמו הערת אזהרה ושילם מס רכישה. את הזכויות לא הצליח לרשום על שמו מאחר שהתובעת לא שילמה את מס השבח שהוטל עליה.
עורך הדין הכחיש אף הוא את גרסת התובעת תוך שהדגיש כי התובעת הגישה תביעות נוספות לביטול עסקאות דומות שביצעה בפני שלושה עורכי דין שונים, ובכולן טענה שלא חתמה על הסכמי המכר. עניין זה, מעיד לטענתו, על חוסר המהימנות שלה.
עדות בעייתית
השופט חננאל שרעבי דחה את גרסת התובעת לאחר שהתרשם שהיא לא מהימנה ולא דוברת אמת. בין יתר הממצאים לרעתה היו העובדה שוויתרה על עדותו של הבן שלה, אף ששני הנתבעים טענו שנכח בעסקה, לא הציגה חוות דעת גרפולוגית או כל ראיה אחרת לתמיכה בטענת הזיוף ובעיקר: בעדויות וראיות רבות הוכח שלאורך השנים היא חתמה-גם-חתמה על הסכמי מכר ומסמכים משפטיים שונים בכתב יד ולא בטביעת אצבע.
השופט הוסיף כי חוסר המהימנות שלה נחשף בהיבטים נוספים. כך, שכשטענה בעדותה שכלל לא הכירה את הנתבע וראתה אותו בפעם הראשונה בבית המשפט, אבל לאחר מכן כינתה אותו "בוגד" ואמרה ש"אכל מהבית שלה" והיה "כמו אחד מבני המשפחה".
גם העובדה שבתביעות נוספות שהגישה טענה לזיוף חתימה בפני שלושה עורכי דין שונים, מערערת את אמינותה. כמו כן, היא טענה שמעולם לא מכרה קרקעות אבל הוכח שדווקא מכרה קרקע אחת מבלי לטעון לביטול העסקה.
בסיכומו של דבר השופט שוכנע שהתובעת חתמה על הסכם המכר, קיבלה את מלוא התמורה והחזקה בקרקע הועברה לנתבע שנהג בה מנהג בעלים מאז העסקה. לאור זאת, השופט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות ושכר טרחה של 24,000 שקלים.
ב"כ התובעת: זכי כמאל, עורך דין מקרקעין
ב"כ הנתבעים: עו"ד סמר אבו יונס (בשם הנתבע 1), עו"ד חאלד אבו יונס (ייצג את עצמו)
עו"ד איתי הפלר עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.