שופט בית המשפט למשפחה בקריית שמונה רן ארנון קיבל לאחרונה תביעה שהגיש חקלאי נגד נכדיה (שהם גם יורשיה) של אחותו המנוחה, והצהיר עליו כבעלים של שטח חקלאי שהעניקה לו במתנה ב-1996, אף שלא נרשם על שמו בטאבו. טענות הנכדים כי הסכם המתנה לא תקף נדחו לנוכח הסכמים וראיות נוספות שהוכיחו כי החלקה ניתנה לתובע.

ב-1996 חתמה אחות על הסכם שבו העניקה לאחיה במתנה חלקה חקלאית ביישוב בצפון. כשנה לאחר מכן, נחתם הסכם נוסף בעניין וכעבור 3 חודשים האחות העבירה לאחיה גם את זכויות המים שלה, כדי שיוכל לעבד את החלקה.

השנים חלפו, האח עיבד את החלקה והחזיק בה אבל לא רשם אותה על שמו. ב-2002, לאחר שאחותו נפטרה והתעורר הצורך להסדיר את המיסים קרקעותיה כדי לחלק את העיזבון ליורשים, נחתם הסכם עם מנהלי העיזבון שלה, שבין היתר חזר על הסכם המתנה והמס על העסקה שולם.

אלא שב-2014 הודיעו נכדיה של המנוחה הודיעו לאחיה שהסכם המתנה מבוטל והם דורשים את הבעלות בחלקה החקלאית כיורשיה.

בתביעה שהגיש נגדם לפני כשנה וחצי הוא עתר להצהיר עליו כבעל החלקה אף שלא הסדיר את הרישום בטאבו.

מנגד, נכדיה של המנוחה טענו שהסכם המתנה מ-1996 לא תקף ולא חוקי, כיוון שמעולם לא יושם בפועל ולא דווח לרשויות המס בזמן אמת. על ההסכם מ-2002 הם בכלל לא ידעו, לדבריהם, עד 2014, וממילא הוא לא חוקי כיוון שלא אושר בבית המשפט. בתביעה נגדית שהגישו הם ביקשו לפיכך לקבוע שהחלקה שייכת להם ולחייב את התובע לשלם להם על השימוש בחלקה.  

פגם טכני

השופט רן ארנון קיבל את גרסת התובע ודחה את התביעה הנגדית של הנכדים. הוא קבע כי הטענה המרכזית שלהם הייתה שלא ייתכן שסבתם נתנה את החלקה במתנה אלא שהם לא העלו שום טענה קונקרטית נגד כשרות ההסכם או המנוחה. הם גם לא טענו שמדובר בהסכם מזויף או שסבתם הוטעתה, נעשקה או נאלצה לחתום על ההסכם בכפייה.

עוד קבע השופט כי בניגוד לטענתם, ההסכם יושם במשך יותר מ-17 ומאז שנחתם המנוחה מעולם לא פעלה לביטולו. יותר מזה, לאורך השנים נחתמו הסכמים נוספים שממשיכים אותו. השופט הוסיף בהקשר הזה כי גם אם ההסכם של מנהלי העיזבון לא אושר בבית משפט כחוק, הוא עדיין מחזק את תוקף ההסכם המקורי שעל בסיסו נחתם. גם העובדה שהמנוחה העבירה לאחיה את זכויות המים תומכת בתוקפו.

עוד דחה השופט את הטענה שהנכדים לא היו מודעים למתנה, לנוכח העובדה שב-2002 היו מעורבים בתהליך הדיווח לרשות המיסים ולאחר מכן חלפו כ-11 שנים עד שהעלו טענות בנושא.

"מכל האמור לעיל עולה תמונה בהירה וברורה, כי למרות שהעברה לא הושלמה ברישום, מדובר לכל היותר בפגם טכני", כתב השופט. לפיכך, התביעה התקבלה ונקבע כי התובע הוא בעל החלקה. עם זאת, מאחר שהתובע תרם למחלוקת בכך שלא רשם את הזכויות במשך שנים, חויבו הנתבעים לשלם לו הוצאות ושכר טרחת עו"ד נמוכים יחסית של 10,000 שקלים בלבד.

ב"כ התובע: עו"ד אלירן סטריכמן

ב"כ הנתבעים: פרדי גילדר, עורך דין מקרקעין

עו"ד אלון גולדברג עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.