ניצחון מוחץ לרשות מקרקעי ישראל בהליך משפטי ייחודי שנקטה נגד בני זוג, חברי המושב כפר טרומן, שהשתמשו בשתי נחלות חקלאיות שירשו לצרכים מסחריים בהיקף עצום תוך "צפצוף" על צווים שיפוטיים שניתנו נגדם והפרה בוטה של הסכם עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בפסק דין חריג בחומרתו קבעה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד דפנה בלטמן קדראי כי בני הזוג יחזירו לרמ"י את הקרקעות וישלמו לה דמי שימוש של יותר מ-7 מיליון שקל.
הפעילות המסחרית בנחלות החלה עוד ב-2002 והמשיכה גם לאחר שבית המשפט אסר על השימוש החורג והורה על פינוי המבנים הלא חוקיים שנבנו עליהן. אלא שבני הזוג המשיכו בשלהם, תוך שניצלו את הקרבה לשדה התעופה בן גוריון כדי להפעיל בשטח חניון גדול, שטיפת רכבים וצימרים והשכירו מכולות, קראוונים ומבנים שונים לעסקים.
ב-2013 בן הזוג הורשע בעבירות של שימוש אסור במקרקעין ואי קיום צווים שיפוטיים והוטל עליו קנס של 2.5 מיליון שקל. במקביל, הגישה רשות מקרקעי ישראל תביעה אזרחית שבה דרשה להחזיר את הנחלות לרשותה ולחייב את בני הזוג בדמי שימוש ראויים על כל אחד מהשימושים הלא חוקיים שביצעו בשטח.
הנתבעים טענו להגנתם כי דרישותיה של רמ"י אינן מידתיות, פוגעניות ואף מפלות אותם לרעה ביחס לאלפים שמבצעים שימושים חורגים בקרקעות המדינה. הנתבעים הוסיפו כי נאלצו בלית ברירה להפר את ההסכם מול רמ"י לאחר שהמשק שלהם קרס כתוצאה מהרפורמה בשוק החלב והם נקלעו לחובות אדירים.
עוד הם טענו כי רמ"י לא רשאית להפקיע את זכויותיהם בנחלות ולכל היותר היא זכאית לפיצוי על הפרת ההסכם. לחילופין ביקשו הנתבעים פיצוי הולם עבור הנחלות.
"הפקרות של ממש"
"...סברתי כי התנהגות הנתבעים משולה להפקרות של ממש", כתבה השופטת דפנה בלטמן קדראי בפסק הדין שקיבל את התביעה של רמ"י.
השופטת קבעה כי השימוש הלא חוקי בקרקעות החקלאיות לא מהווה רק הפרה יסודית, בוטה וקשה של הסכם המשבצת שאוסר במפורש על שימוש לא חקלאי אלא גם פגיעה באינטרס הציבורי וחוסר תום לב. לכן, נקבע כי הצעד החריג של שלילת זכויות הנתבעים והחזרת הנחלות למדינה ללא פיצוי הוא הסעד המתחייב בנסיבות הייחודיות של המקרה.
"הנתבעים 'צפצפו' על הוראות החוק, על החלטות בית המשפט, על החלטות מועצת מקרקעי ישראל ועל הוראות הסכם המשבצת", כתבה. השופטת הוסיפה עוד כי יש לראות בחומרה את העובדה שהנתבעים אפילו לא התגוררו בנחלות. הם פשוט ניצלו את המשאב הציבורי היקר לצורך הפקת רווחים אישיים בניגוד מוחלט להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.
בתוך כך השופטת דחתה את טענות בני הזוג שלא הוכחו וממילא אינן מקנות להם את הזכות להפרה כל כך גסה של הדין.
משכך, השופטת הורתה על החזרת הנחלות לרמ"י ואף חייבה את הנתבעים בתשלום דמי שימוש של 7,019,679 שקלים בתוספת הפרשי ריבית והצמדה עבור כל מתחם ומתחם שבו נוהלה פעילות עסקית לא חוקית לאורך שנים, וכן בהוצאות משפט של 117 אלף שקל.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גלעד שרגא עוסק ב- משקים חקלאיים, נחלות והסדרת שימושים חורגים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל