השופט אפרים צ׳יזיק קיבל לאחרונה תביעה שהגישו בני זוג שחתמו ב-2017 על הסכם לרכישת נכס בבת שלמה תמורת כ-3.5 מיליון שקל. ההסכם בוטל בסופו של דבר לאחר שלא התקבלו היתרי בנייה. השופט התרשם שהמוכר התנהל בצורה מניפולטיבית וחייב אותו בפיצוי מוסכם של 360,000 שקל ובהשבה של 460,000 שקל בתוספת הוצאות גבוהות במיוחד.

המושבה בת שלמה הוקמה ב-1889 בתקופת ״העלייה הראשונה״ והוגדרה כאזור לשימור לאומי. בהתאם לתב״ע שחלה על היישוב, הסמכות לתת היתרי בנייה היא של וועדת שימור מיוחדת מטעם המועצה האזורית.

בתביעה סיפרו בני הזוג כי לפני כשנתיים ביקשו לרכוש בית ביישוב. הם נפגשו עם הנתבע שהציע להם לקנות את רוב החלקה שלו כולל מבנה אבן מקורי בן יותר מ-130 שנה.

לדבריהם, הם ביקשו להרחיב את המבנה ולהתאימו למגוריהם והמוכר התחייב לטפל בהיתרי הבנייה. במהלך המשא ומתן הנתבע ציין בפניהם כי הגיש לוועדת השימור בקשה לאישור התכנית וכי להערכתו ההיתר יינתן בתוך פרק זמן של מספר חודשים.

הם האמינו בלב שלם להבטחות וסברו שמדובר בתהליך פורמאלי בלבד. החוזה נחתם ביוני 2017 והם העבירו לנתבע מיליון שקל. בהמשך העבירו לו 345,000 שקל נוספים.

זמן קצר לאחר מכן התחוור להם כי הנתבע הוליך אותם שולל והסתיר מהם כי המבנים הנוספים שעל הקרקע נבנו ללא היתר.

עוד התברר להם בדיעבד שרשות העתיקות פנתה לנתבע בדרישה לשלם אגרה לצורך ביצוע ״חפירות הצלה״ במקום לאחר שהתגלו בו עתיקות. הדרישה היוותה תנאי מקדים לאישור תכניות הבנייה אך הנתבע התעלם ממנה.

התובעים הדגישו כי עד היום לא התקבל היתר בנייה והנתבע הפר את התחייבותו לפעול לאישור התכניות. בנסיבות אלה הם דרשו לבטל את ההסכם, להשיב להם את הסכומים ששילמו ולחייב את הנתבע בפיצוי המוסכם.

מנגד, הנתבע טען שלא הייתה כל מניעה שהתובעים יבצעו את כלל הבדיקות המקדמיות הנדרשות במהלך שלב המשא ומתן.

הוא הוסיף כי פנה לוועדת השימור באמצעות משרד אדריכלים אך לאחר שגילה שהתובעים לא מעוניינים לעמוד בהסכם ומסרבים להעביר לו את יתרת התמורה הפסיק את פעילותו להשלמת אישור תכניות הבנייה. עוד לטענתו, התחייבותו בהסכם הייתה להשתדל לפעול להשגת היתר, וכך עשה.

לא פעל בשקידה

השופט אפרים צ'יזיק מבית משפט השלום בחיפה קבע שהנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית. השופט התרשם שהנתבע ידע שעל הקרקע מבנים לא חוקיים אך הסתיר זאת מהקונים.

כמו כן הוא קבע כי עיון בהסכם מעלה שהוא כורך בין אישור תכניות הבנייה לבין זכותם של התובעים לבטל את ההסכם ולקבל את מלוא הסכומים שהועברו לנתבע. בהקשר זה ציין השופט כי הנתבע לא פעל בשקידה הראויה לפעול להשגת היתרי הבנייה הנדרשים להרחבת המבנה ולמעשה התנער מהתחייבותו.

עו
עו"ד ליאור ברקנפלד | צילום: מערכת פסקדין

בנסיבות אלה עליו לפצות את התובעים במלוא הפיצוי המוסכם, 360,000 שקל ולהשיב להם את יתרת הסכום ששילמו לו, 460,000 שקל (הנתבע העביר להם בהסכמה 900,100 שקל בסמוך להגשת התביעה).

בנוסף חויב הנתבע בהוצאות בסך 20,000 שקל ובשכ״ט עו״ד בסך 120,000 שקל. הסכום הגבוה יחסית נפסק לאור התנהלות הנתבע אותה מצא השופט כ״צינית, מטרידה ואף לא ישרה״.

ב״כ התובעים: עו"ד רונן הרפז

ב״כ הנתבע: לא צוין

עו״ד ליאור ברקנפלד עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל