בית משפט השלום בעכו דחה לאחרונה תביעה לפיצויים של יותר מ-600 אלף שקלים שהגיש מעצב שיער נגד בעלים של דירה ששכר בקריית חיים, בטענה שהוליך אותו שולל כשאפשר לו לפתוח מספרה בידיעה שהדבר אסור, מה שבסופו של דבר הוביל לסגירת העסק ולפשיטת רגל. השופט הבכיר ג'מיל נאסר קבע כי התובע לקח על עצמו סיכון מודע כשהשקיע בהפעלת עסק בדירת מגורים אף שידע שהדבר לא חוקי. עצם הידיעה של הבעלים על כוונתו, נקבע, לא מצמיחה נגדו עילת תביעה כאשר התובע היה שותף מלא לרמאות.

לפי גרסת התובע ה-2010 החליט להגיש את חלומו לפתוח מספרה יוקרתית עם סלון כלות ושירותי קוסמטיקה, והתעניין בנכס של הנתבע משום שזיהה בו פוטנציאל עסקי טוב עקב המיקום מהמרכזי שלו.

לטענתו, מלכתחילה הוא הבהיר לנתבע שהוא מתכוון לפתוח בדירה עסק בהשקעה גדולה מאוד. הנתבע הסכים אבל ביקש ממנו לחתום על הסכם שכירות של דירה רגילה מטעמי מס תוך שהתחייב לאשר את הפעלת המספרה במסמך פנימי שיישמר אצל עורך דין בנאמנות, ולדאוג לכל האישורים הדרושים להפעלת העסק.

בפועל, טען התובע, הבעלים לא חתם על המסמך ולא עשה דבר עד שיום אחד קיבל מרשויות התכנון והבנייה צו סגירה לעסק. כך ירדו לטמיון השקעות של מאות אלפי שקלים בהקמת המספרה ומצבו הידרדר עד שנקלע לפשיטת רגל.

התובע טען כי כתוצאה מההטעיה, התרמית והתנהלותו חסרת תום הלב של הנתבע נגרמו לו נזקים של 606,228 שקלים וביקש לחייב אותו בפיצויים בסכום זה.

אלא שהנתבע התכחש לדברים וטען כי התובע בחר להגיש את התביעה על סף ההתיישנות משום שהוא מנסה לשקם את מצבו הכלכלי על חשבונו. לדבריו, כפי שמעיד הסכם השכירות, הוא השכיר לתובע דירת מגורים ולא עסק, ומעולם לא הסכים לחתום על מסמך שטוען אחרת. יותר מזה, הוא אף הגיש נגד התובע תביעת פינוי לאחר שהתברר לו כי עשה בה שימוש חורג.  

גרם לנזק בעצמו

השופט הבכיר ג'מיל נאסר שוכנע כי התובע לקח על עצמו סיכון מודע ועל כן הוא לא יכול לבוא בטענות לנתבע. השופט ציין כי הטענה בדבר המסמך הפנימי לא כשרה שכן המשמעות היא שהצדדים שיתפו פעולה כדי לרמות את רשויות החוק ולהפעיל בדירה שמיועדת למגורים עסק שלא כדין.

השופט הוסיף כי גם בהנחה שכך היו פני הדברים והנתבע ידע שהתובע ינהל בדירה עסק ואף שכנע אותו שהכל יהיה בסדר, הדבר לא מצמיח לתובע עילת תביעה נגדו מאחר שהיה שותף מלא לתרמית.

עו"ד מרגלית הרפז (צילום: צילום עצמי)
עו"ד מרגלית הרפז | צילום: צילום עצמי

"כלל ידוע הינו שמעילה בת עוולה לא תצמח עילת תביעה", כתב השופט. "לא ניתן לתת תמיכה משפטית לטענותיו של התובע וליצור עילת תביעה נגד הנתבע, כאשר התובע בחר, במודע לשכור נכס ביודעו שלא ניתן לנהל בו עסק, רק מאחר שחשב שיש לו פוטנציאל עסקי טוב".

לפיכך נקבע כי התובע אחראי בעצמו לנזק הכספי הכבד שנגרם לו עקב מעשיו, והתביעה נדחתה ללא חיוב בהוצאות.

לא צוינו שמות עורכי דין בדיני מקרקעין שייצגו בתיק

עו"ד מרגלית הרפז עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל