בית משפט השלום בפתח תקוה קיבל באופן חלקי תביעה של רוכשי דופלקס בפרויקט "גינדי על הפארק" בשוהם, שקיבלו באיחור דירה קטנה ב-22 מ"ר מזו שהובטחה להם. גינדי טענה שהדירה נרכשה במכירה מוקדמת והובהר לרוכשים שעשויים להיות בה שינויים, ואף ניתנה להם האפשרות לבטל את ההסכם במידה שיהיה שינוי מהותי. השופט נחום שטרנליכט קבע כי אף שהרוכשים בחרו שלא לבטל את ההסכם כשנודע להם על צמצום שטח הדירה, הם זכאים לפיצוי שהחברה הציעה לשלם להם במסגרת הסכם ויתור שלא נחתם לבסוף, ובגין האיחור במסירה.
הרוכשים קנו דירת דופלקס בת שישה חדרים. בהסכם המכר מיולי 2012 צוין ששטח הדירה 217 מ"ר.
לטענתם, במאי 2013 פנו אליהם נציגי גינדי והודיעו להם שנפלה טעות ושטח הדירה הוא 195 מ"ר. הנציגים דרשו מהם לחתום על תשריטים חדשים אך הם סרבו.
לאחר דין ודברים חתמו הצדדים על טיוטת כתב ויתור שבמסגרתה הובטחו לרוכשים פיצויים והטבות בסכום כולל של 140,000 שקל, בתמורה לוויתור על טענותיהם בקשר לשטח הדירה.
אלא שעקב היעדר הסכמה על הנוסח המדויק לא נחתם לבסוף כתב ויתור סופי.
בתביעה שהגישו הרוכשים לבית המשפט הם דרשו פיצוי על הצמצום בשטח הדירה, ולחילופין לקבל את ההטבות שהוצעו להם בטיוטת כתב הוויתור.
בנוסף הם תבעו פיצויים על איחור במסירת הדירה וליקויי בנייה.
גינדי טענה שהדירה נרכשה במכירה מוקדמת תוך שהובהר לרוכשים כי טרם התקבל היתר בניה ולכן קיימת אפשרות שהדירה שיקבלו בפועל תהיה שונה בהתאם לדרישת הרשויות.
מסיבה זו, נטען, אף נקבע בהסכם המכר שככל שיהיה שינוי מהותי בתוכנית של הדירה, הרוכשים יוכלו לבטל את ההסכם.
עוד טענה החברה כי הרוכשים ניסו להסתיר מבית המשפט את העובדה הפשוטה שבמסגרת חתימתם על טיוטת כתב הוויתור הם ויתרו על כל טענותיהם ביחס לגודל הדירה.
זכאים לפיצוי
השופט שטרנליכט ציין כי הרוכשים בחרו לקיים את הסכם המכר ולא לממש את זכותם לבטלו בעקבות צמצום שטח בדירה. משכך, לכאורה, הם איבדו את זכאותם לפיצוי על הפרתו.
לעומת זאת, קבע השופט, כי הפיצוי בשל 140,000 השקלים שהובטח להם בטיוטת כתב הוויתור מחייב את החברה ועליה לשלם אותו . אומנם נכתב בטיוטה שהרוכשים מוותרים על כל טענה בנוגע לשטח הדירה, הסביר השופט, אך זאת רק בתנאי שישולם להם הפיצוי. מאחר שגינדי לא עמדה בהתחייבותה, הוויתור לא נכנס לתוקף.
ביחס לאיחור במסירת הדירה הזכיר השופט כי לפי חוק המכר דירות באיחור של מעל 60 ימים ממועד המסירה זכאי הקונה לפיצויים גם בגין איחור 60 הימים ועל הוראה זו לא ניתן להתנות.
גינדי לא הוכיחה זכות לארכה במסירת הדירה ולכן נפסקו לתובעים פיצויים בהתאם להוראות החוק והערכת מומחה בית משפט שווי דמי שכירות חודשיים עבור דירה דומה בסכום כולל של 86,580 שקל עבור איחור של שבעה חודשים במסירה.
בנוסף חויבה גינדי בהוצאות משפט בסך 5,800 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
טענות התובעים לליקויים בדירה נדחו בהיעדר הוכחה.
ב"כ הקונים: עו"ד הראל דהן
ב"כ גינדי: עו"ד גל ליפשיץ ושחר פולר אציל
עו"ד עוז רדיע עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל