השופט עזריה אלקלעי קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד יזם שסירב לשלם לו את דמי התיווך המוסכמים. ב-2011 נחתם בין השניים הסכם תיווך והמתווך סייע ליזם לרכוש מגרש בבת ים. עם קבלת אישור הרשות המקומית לפרויקט דרש המתווך 2% משווי המכירה אך היזם דחה אותו בטענה שרישיונו לא בתוקף עקב אי תשלום אגרת המתווכים השנתית ואסור היה לו לשמש כמתווך לפי החוק. בית המשפט פסק שהיזם לא יכול להיתלות בנתון טכני הזה כדי להפר את ההסכם.
התובע סיפר כי הוא מתווך משנת 1998 ובעל משרד תיווך נכסים בבת ים. הנתבע עוסק בייזום פרויקטים בנדל״ן, בניה והשקעות.
לדברי התובע, בנובמבר 2011 חתם מולו הנתבע על הסכם שירותי תיווך והתחייב לשלם לו דמי תיווך של 2% בגין רכישת מגרש ומכירת דירות שייבנו על מגרש בבת ים. הוא פעל לגיבוש העסקה בין בעלי הקרקע לבין הנתבע והקדיש לכך אינספור מפגשים ושיחות רבות.
ב-2012 נחתמה העסקה, לדבריו, בשווי של 30,500,000 שקל. לפיכך לגרסתו הוא זכאי לדמי תיווך בשיעור של 742,950 שקל בגין רכישת המגרש.
הנתבע טען מנגד כי התובע לא זכאי לדמי תיווך מכיוון שלא היה בעל רישיון תיווך במועד העסקה. לדבריו, התובע לא שילם את האגרות השנתיות לרשמת המתווכים מאז 2008 ולכן לפי החוק הוא לא רשאי לשמש כמתווך. הוא טען בנוסף שתחשיב התובע דמיוני.
חוסר תום לב משווע
השופט עזריה אלקלעי מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר כי לפי חוק המתווכים אחד התנאים לזכאות לקבלת דמי התיווך הוא קיומו של רישיון בתוקף, כלומר, תשלום האגרות השנתיות.
עם זאת יש מחלוקת בפסיקה בשאלה האם כאשר לקוח נאחז רק באי תשלום אגרת הרישיון על ידי המתווך לצורך התחמקות מתשלום דמי התיווך יש לעזור לו להימנע מהתשלום.
אמנם, לא אחת בתי המשפט שללו דמי תיווך למתווך שלא היה בעל רישיון בתוקף או שלא שילם את האגרה השנתית נכון למועד עסקת התיווך. בבסיס קביעות אלה עמדו העקרונות והתכליות הצרכניות שבבסיס חוק המתווכים שמבקש להגן על לקוח שצורך שירותי תיווך ושבדרך כלל מבצע את העסקה הכי גדולה של חייו.
עם זאת בתי המשפט התייחסו לחוסר הנוחות שלעיתים נוצרת מאכיפת החוק כלשונו שכן נוצרים מצבים שבהם המתווך לא שילם את האגרה במועד אך היה הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה. לכן, בחלק מהמקרים מטעמי צדק הם פסקו לטובת המתווך את דמי התיווך אף שרישיונו לא היה תקף.
השופט ציין כי במקרה זה אין מחלוקת שהתובע היה הגורם היעיל שהביא לסגירת העסקה ונראה כי טענת הנתבע הועלתה למטרה אחת בלבד להתחמק מתשלום דמי התיווך בניגוד להסכם. טענה זו עולה כדי חוסר תום לב משווע הזועק לשמיים, במיוחד שמדובר ביזם נדל״ן מקצועי ולא באדם מן היישוב שביקש לקנות דירה.
בנסיבות אלה קבע השופט שעל הנתבע לשלם את דמי התיווך. לפי תצהיר דיווח לרשויות המס שצירפו הצדדים קבע השופט ששווי העסקה היה 9,514,030 שקל וחייב את הנתבע ב-222,628 שקל.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו"ד ארז אסרף
ב״כ הנתבע: עו"ד רועי שעיה
עו״ד עזרא גולדמן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל