ית משפט השלום בחיפה חייב לאחרונה מהנדס בניין, מנהל פרויקט ובעל עסק לשיפוצים בפיצויים של כ-75 אלף שקל לבני זוג שביצעו בדירתם שבחיפה שיפוץ לקוי שגרם לירידת ערך. השופטת איילת הוך-טלקיבלה את חוות דעתם של מהנדס ושמאי שמינתה ומצאו בדירה ליקויי איטום ותקרות נמוכות מהגובה שנקבע בתוכנית הבנייה.
ב-2014 בני הזוג חתמו מול מנהל הפרויקטים על הסכם לתוספת ממ"ד וחדר בדירתם שבכרמל הצרפתי. בתום השיפוץ הם שילמו לו כ-132 אלף שקל וקיבלו אישור מהמהנדס מטעמו כי תוספת הבנייה תקינה ותואמת את תוכניות הבנייה.
אלא שלימים התגלו בחדרים החדשים ליקויי איטום ורטיבות. בשל כך הגישו בני הזוג ב-2016 תביעה נגד שלושת הגורמים שטיפלו בשיפוץ: מנהל הפרויקט, בעל העסק שדרכו הוא בוצע והמהנדס שערך את התוכניות ואישר את תקינות הבנייה.
לתביעה הם הגישו חוות דעת של מהנדס שלפיה עלויות התיקון עומדות על כ-50 אלף שקל, וכן חוות דעת שמאית שלפיה נגרמה לדירה ירידת ערך של 67,500 שקל משום שהתקרות בחדרים הנוספים נמוכות יותר מהגובה שנקבע בתוכנית הבנייה.
מנגד הגישו הנתבעים חוות דעת המעידה על ליקויים מינוריים בלבד של 800 שקל וקובעת כי הרטיבות לא קשורה לשיפוץ. בנוסף הם טענו כי השכונה בה מתגוררים התובעים עומדת לעבור פינוי-בינוי ועל כן, לטענתם, לא נגמרה לדירה כל ירידת ערך ואף נהפוך הוא.
המהנדס הוסיף וטען כי אין לו שום קשר לליקויים תוך שהבהיר כי לדעתו השיפוץ בוצע בצורה טובה ועל פי המצב הנתון בשטח. גם מנהל הפרויקט, שטען כי בסך הכל היה עובד שכיר בעסק, סבר כי אין בינו לבין התובעים יריבות תוך שהפנה להסכם שנושא את שמו של העסק ובעליו (הנתבע השלישי).
לא הוכח שהפינוי-בינוי יוצא לפועל
השופטת הוך-טל דחתה טיעונים אלה וקבעה כי למהנדס בהחלט יש אחריות כמי שערך את תוכניות הבנייה (מבלי לבקר במקום) ואישר את השיפוץ.
באשר לקבלן, השופטת דחתה את הניסיון שלו להסתתר מאחורי החברה בזמן שהוכח כי הוא היה הרוח החיה מאחורי העסקה וקיבל לידיו את כספם של התובעים.
לגבי הליקויים עצמם, לנוכח המחלוקות בין הצדדים מינתה השופטת שני מומחים: מהנדס שהעמיד את עלות תיקון הליקויים בדירה על כ-26 אלף שקל ושמאי שקבע כי ערך הדירה ירד ב-23,170 שקל בשל התקרות הנמוכות.
השופטת קיבלה את חוות דעתם תוך דחיית הטענה כי פינוי-הבינוי שולל את ירידת הערך. השופטת קבעה כי אכן, פרויקט שכזה בהחלט משפיע על שווי הדירה אלא שהנתבעים לא הציגו הסכם חתום (להבדיל מטיוטה) ולא הוכיחו שזהו "הליך ממשי היוצא אל הפועל". עם זאת, השופטת תמהה מדוע התובעים התחמקו מלהודות כי מתוכנן פרויקט כזה באזור ועל כן פסקה להם פיצויי עגמת נפש נמוכים של 2,500 שקל בלבד.
בסיכומו של דבר נפסקו לנתבעים כ-75 אלף שקל כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. יצוין כי מאחר שהמהנדס לא אחראי על ליקויי הבנייה לגופם, הוא לא חויב בפיצוי עבורם.
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד יובל ברכה עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל