בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו אם ובנה נגד שותף עסקי לשעבר של הבן. האחרון רכש יחד עם הבן זכויות בקרקע תל אביבית ששייכת בחלקה גם לאם. מאז 2006 גבה השותף דמי שכירות ממבנה ישן בקרקע אך לא העביר לאם ולבנה את חלקם. בית המשפט קיבל את טענת התובעים כי בבעלותם 75% מהזכויות בנכס.
בתביעה שהגישו האם ובנה באמצעות עוה"ד פז יצחקי-וינברגר ובנימין לוי הם סיפרו שביוני 1990 רכשו האם ובעלה המנוח 50% מהזכויות בקרקע. כחמש שנים לאחר מכן רכשו בנה והנתבע (שהיו בעבר שותפים עסקיים) את החצי האחר. על הקרקע קיים מבנה חד קומתי שנבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
הם ציינו שעד שנת 2006 טיפל הבן בהשכרת המבנה וגביית דמי השכירות אך מאז הנתבע מטפל בכך אך אינו מעביר להם את חלקם.
התובעים הוסיפו כי בין הבן והנתבע התקיים הליך קודם בנושא ובעקבותיו העביר הנתבע לבן כ-60,000 שקל.
לטענת הנתבע, שיוצג על ידי עו"ד איתמר כץ, בעבר היו על הקרקע שני מבנים והיה ברור ״מאז ומעולם״ כי מבנה אחד שייך לאם ולבעלה המנוח והאחר שייך לו ולתובע. בשלב מסוים נהרס המבנה של האם ובעלה ונותר המבנה השני, נשוא הסכסוך.
לטענתו לתובעת מעולם לא הייתה זיקה למבנה, היא לא התעניינה בנעשה בו, לא טיפלה בו, לא השתתפה בעלויות אחזקתו ולא דרשה או קיבלה חלק בדמי השכירות. זאת ועוד, עד 2006 התובע טיפל בהשכרה וחילק את דמי השכירות בניהם באופן שווה מבלי להעביר לתובעת כל תשלום.
התובעים השיבו שאין ולא היה כל הסכם לחלוקה כזו והתובעת כבעלת 50% מהזכויות זכאית לקבל חצי מדמי השכירות. הבן זכאי ל-25% נוספים כך שעל הנתבע להעביר להם 75% מהתשלומים שקיבל.
הם הסבירו כי התובעת היא אישה מבוגרת וחולה ולכן בנה טיפל בנכס גם עבורה. מאחר שעד 2006 הייתה בינו לבין הנתבע שותפות עסקית הוא לא בדק את הדברים כנדרש אך לאחר מכן הבין כי משפחתו זכאית ל-75% מדמי השכירות.
לא ידעה
השופטת יסכה רוטנברג מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את עמדת התובעים. היא קבעה שהנתבע לא הוכיח שהייתה בין השותפים הסכמה כלשהי לכך שרק לו ולתובע יהיו זכויות במבנה נשוא הסכסוך.
כמו כן, לפי העדויות אין בסיס לשלול את גרסת התובעים בדבר הנסיבות שבגינן התובע לא העביר לאמו את חלקה בדמי השכירות. ״לא נראה שהתובעת ידעה כי נגבים כספים מהשכרת המבנה או כי וויתורה על הכספים נבעה מהכרתה כי אינה זכאית להם״, כתבה.
היא הוסיפה שגם אם בעבר הייתה הסכמה לחזקה ושימוש ייחודיים של הנתבע והתובע במבנה, לא הובאו ראיות המבססות הסכמה נמשכת או וויתור של התובעת על חלקה בדמי השכירות. מכאן שיש לחלק את דמי השכירות בהתאם לחלקם של השותפים במקרקעין, 50% לתובעת, 25% לבנה ו-25% לנתבע.
בסופו של דבר חויב הנתבע לשלם לתובעים 189,658 שקל בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. עוד הוא חויב בהוצאות בסך 10,000 שקל.
ב״כ התובעים: עו"ד פז יצחקי-וינברגר, עו"ד בנימין לוי
ב״כ הנתבעים: עו"ד איתמר כץ
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל