בית המשפט המחוזי בחיפה קבע לאחרונה כי בתה של דיירת ציבורית שנפטרה לפני כ-3 שנים תוכל להמשיך לגור בדירה שבפרדס חנה כ"דיירת ממשיכה", אפילו שהודתה כי שיקרה לעמידר שעזבה כדי שאמה תשלם שכר דירה מופחת כיחידה. השופט הבכיר יגאל גריל,השופטת בטינה טאובר והשופט סארי ג'יוסיקבעו שעמידר לא יכולה להסתמך על טענת השקר בהתחשב בכך שמי שהציעו לשתיים לשקר הם נציגי החברה.
המערערת (31) גרה עם אמה מ-1995. כל עוד היא הייתה קטינה וחיילת נהנתה אמה משכר דירה מופחת. ב-2009, הודיעו נציגי החברה לאמה כי אם בתה תמשיך לגור בדירה אחרי הצבא שכר הדירה יעלה משמעותית.
מאחר שאמה הייתה אז במצב כלכלי קשה וחששה לאבד את הדירה, הציעו לה הנציגים לשקר ולדווח כאילו הבת עזבה את הבית. השתיים פעלו לפי ההמלצה והאם המשיכה לשלם את שכר הדירה המופחת.
לפני כ-3 שנים נפטרה מסרטן האם ובתה ביקשה מעמידר להכיר בה כ"דיירת ממשיכה". אלא שאז עמידר השתמשה במידע הכוזב וטענה כי מאחר שהמערערת דיווחה שעזבה את הדירה היא לא עונה על תנאי הזכאות שדורשים מגורים של 4 שנים רצופות בדירה לפני פטירת הדייר המקורי.
בשנה שעברה עמידר הגישה נגד המערערת – שסירבה לעזוב – תביעת פינוי בבית משפט השלום בחדרה. שם טענה המערערת כי עמידר יודעת כי מעולם לא עזבה את הדירה וכי היא עונה כל תנאי הזכאות. היא הבהירה כי הסכימה לשקר לבקשת אמה. "זה היה או זה או שזורקים אותנו לרחוב", אמרה בעדותה.
בית המשפט אמנם קיבל את גרסתה העובדתית אך בסופו של דבר שלל את זכותה להמשיך לגור בדירה לנוכח הדיווח הכוזב.
שתיקה רועמת
לאחרונה, קיבלו שופטי המחוזי את הערעור שהגישה הבת על פסק הדין וקבעו כי אין זה מוצדק להעניש אותה על כך שאמה פעלה על פי "עצת אחיתופל" שקיבלה מעמידר.
השופטים גריל, טאובר וג'יוסי הבהירו כי מאחר שאין ספק שהמערערת עומדת בתנאי הזכאות בתקופה הרלוונטית, שכן היא גרה עם אמה כל חייה, השאלה היא האם הדיווח השקרי שולל ממנה את הזכאות.
בנקודה זו שופטי המחוזי חלקו על בית משפט השלום. לעמדתם, המערערת הצליחה להוכיח כי העצה לשינוי כתובת המגורים שלה ניתנה לאמה על ידי נציגי עמידר. עדותה האמינה בנושא נתמכה בעדויות נוספות ובכך שעמידר עצמה לא התקוממה כנגדה.
"דווקא נוכח המשמעות מרחיקת הלכת הנובעת מן הטענה שמי מנציגי עמידר הוא שהעמיד את המנוחה על כך שהמשך מגוריה של המערערת בדירה (לאחר גיל 22) יוביל להעלאה משמעותית בשכר הדירה, ועצתו שהמערערת תשנה את כתובת מקום מגוריה, זועקים תצהיריהם של נציגי עמידר בשתיקתם ביחס לסוגיה זו", נכתב.
השופטים אמנם ציינו כי המערערת לא נהגה כשורה אך לצד זאת הם האמינו שמקור ההתנהלות במצוקה כלכלית קשה. משכך ולנוכח המעורבות של עמידר נקבע כי החברה לא רשאית להשתמש בטענת השקר כדי לשלול מהמערערת את זכאותה.
לפיכך, השופטים הורו על ביטול צו הפינוי. עמידר תשלם למערערת שכר טרחת עו"ד של 8,000 שקל.
ב"כ המערערת: עו"ד אבי צוקרמן
ב"כ המשיבה: יוסף אלברק, עורך דין מקרקעין
עו"ד יניב גיל עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל