בית המשפט המחוזי בלוד הורה לאחרונה לבעלים של נכס בראש העין להעביר את הזכויות לשוכר שלו בהתאם להתחייבויותיו בהסכם הלוואה והסכם מכר עליהם חתם ב-2007. השופטת ריקי שמולביץ קבעה כי השוכר הוכיח שהלווה לבעלים כ-2.2 מיליון שקלים לצורך כיסוי חובותיו ומאחר שלא פרע את ההלוואה בתוך 12 חודשים הבית אמור לעבור לרשותו.
הנכס הוא מגרש שבנויים עליו שני מבנים: אחד חוקי שבקומת הקרקע שלו מינימרקט ובקומה העליונה דירה והשני ללא היתר. ב-2007 השוכר של המינימרקט זכה בהתמחרות שערך כונס נכסים שמונה לנכס במסגרת הליכים שנקט בנק הפועלים למשכנתאות נגד הבעלים, וחתם על הסכם לרכישת הנכס תמורת כ-2.8 מיליון שקלים.
מיד לאחר מכן ביקש ממנו הבעלים לוותר על הנכס ולהעניק לו במקום זאת הלוואה לפירעון חובותיו. השוכר – שהכיר את האיש שנים ורצה לעזור לו – הסכים, והשניים חתמו על הסכם הלוואה שבמסגרתו התחייב השוכר להעביר 2,175,275 שקלים לסילוק חובותיו של הבעלים, והבעלים התחייב להחזיר לו את הכסף בתוך שנה ולמשכן את הנכס לטובתו. בהסכם נקבע מפורשת שאם הבעלים לא יעמוד בתנאי הפירעון הוא יוותר על הנכס לטובת השוכר, ובהתאם לכך נחתם בצידו גם הסכם מכר.
ב-2016 הגיש השוכר תביעה נגד הבעלים לאכיפת הסכם המכר. השוכר טען כי אף שכיסה את כל חובותיו וההלוואה לא נפרעה – הנתבע מסרב לקיים את ההסכם. יותר מזה, הנתבע אף הגדיל את החובות שלו באופן פיקטיבי כדי לסכל את העברת הנכס, והוא נאלץ לשלם יותר מחצי מיליון שקלים מעבר להתחייבותו.
הנתבע העלה טענות שונות להגנתו. בין היתר הוא טען שההלוואה לא הייתה קשורה לנכס, שהוא הלום קרב ולא הבין על מה חתם ושהחתימה על הסכם המכר זויפה. עוד הוא טען כי בכל מקרה התובע הפר את הסכם ההלוואה מאחר שלא כיסה את כל חובותיו.
טענות לא מבוססות
השופטת ריקי שמולביץ קבעה כי בניגוד לטענות הנתבע שני ההסכמים קשורים זה בזה ומשניהם עולה כי הסכים למשכן את הנכס לטובת התובע כערובה להשבת ההלוואה, והתחייב לוותר עליו אם לא יפרע אותה במועד. כוונה זו אף נתמכה בראיות נוספות כולל ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם לצורך ביצוע ההסכמים ואפילו עדויותיהם של הנתבע ואשתו.
השופטת הוסיפה כי הנתבע העלה טענות רבות ללא בסיס ראייתי רק כדי להתמודד עם התביעה. כך, טענת הזיוף שנהדפה בחוות דעת גרפולוגית, וטענתו כי לא היה כשיר לחתום על ההסכמים שלא הוכחה בשום צורה.
השופטת הזכירה עוד כי מלבד לשון ההסכמים גם הנסיבות תומכות בעמדת התובע, שכן הם לא נחתמו ב"חלל ריק" אלא לאחר שרכש את הנכס מכונס הנכסים וויתר על זכויותיו כדי לסייע לנתבע.
לבסוף השופטת קבעה כי התובע הוכיח בראיות שמילא אחר התחייבויותיו. לעומת זאת, הנתבע לא רק שנמנע מלפרוע את ההלוואה אלא אף פעל בחוסר תום לב כשיצר חוב פיקטיבי כדי להוציא מהתובע כספים ביתר ולסכל את מימוש המשכון לטובתו.
לפיכך השופטת קבעה כי הסכם המכר תקף ואכיף וחייבה את הנתבע בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין של 35,100 שקלים.
ב"כ התובע: עו"ד אלברט בן פורת
ב"כ הנתבע: ארז עמרי, עורך דין מקרקעין
עו"ד אורי נוה עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל